פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{41} + 3}{8} \approx 1.17539053
x=\frac{3-\sqrt{41}}{8}\approx -0.42539053
גרף
שתף
הועתק ללוח
-4x^{2}+3x+2=0
הכפל את 0 ו- 7 כדי לקבל 0.
x=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\left(-4\right)\times 2}}{2\left(-4\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -4 במקום a, ב- 3 במקום b, וב- 2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-3±\sqrt{9-4\left(-4\right)\times 2}}{2\left(-4\right)}
3 בריבוע.
x=\frac{-3±\sqrt{9+16\times 2}}{2\left(-4\right)}
הכפל את -4 ב- -4.
x=\frac{-3±\sqrt{9+32}}{2\left(-4\right)}
הכפל את 16 ב- 2.
x=\frac{-3±\sqrt{41}}{2\left(-4\right)}
הוסף את 9 ל- 32.
x=\frac{-3±\sqrt{41}}{-8}
הכפל את 2 ב- -4.
x=\frac{\sqrt{41}-3}{-8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±\sqrt{41}}{-8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- \sqrt{41}.
x=\frac{3-\sqrt{41}}{8}
חלק את -3+\sqrt{41} ב- -8.
x=\frac{-\sqrt{41}-3}{-8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±\sqrt{41}}{-8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{41} מ- -3.
x=\frac{\sqrt{41}+3}{8}
חלק את -3-\sqrt{41} ב- -8.
x=\frac{3-\sqrt{41}}{8} x=\frac{\sqrt{41}+3}{8}
המשוואה נפתרה כעת.
-4x^{2}+3x+2=0
הכפל את 0 ו- 7 כדי לקבל 0.
-4x^{2}+3x=-2
החסר 2 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
\frac{-4x^{2}+3x}{-4}=-\frac{2}{-4}
חלק את שני האגפים ב- -4.
x^{2}+\frac{3}{-4}x=-\frac{2}{-4}
חילוק ב- -4 מבטל את ההכפלה ב- -4.
x^{2}-\frac{3}{4}x=-\frac{2}{-4}
חלק את 3 ב- -4.
x^{2}-\frac{3}{4}x=\frac{1}{2}
צמצם את השבר \frac{-2}{-4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{3}{4}x+\left(-\frac{3}{8}\right)^{2}=\frac{1}{2}+\left(-\frac{3}{8}\right)^{2}
חלק את -\frac{3}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{3}{4}x+\frac{9}{64}=\frac{1}{2}+\frac{9}{64}
העלה את -\frac{3}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{3}{4}x+\frac{9}{64}=\frac{41}{64}
הוסף את \frac{1}{2} ל- \frac{9}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{3}{8}\right)^{2}=\frac{41}{64}
פרק x^{2}-\frac{3}{4}x+\frac{9}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{41}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{8}=\frac{\sqrt{41}}{8} x-\frac{3}{8}=-\frac{\sqrt{41}}{8}
פשט.
x=\frac{\sqrt{41}+3}{8} x=\frac{3-\sqrt{41}}{8}
הוסף \frac{3}{8} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}