פתור עבור b
b = \frac{\sqrt{105} + 11}{4} \approx 5.311737691
b=\frac{11-\sqrt{105}}{4}\approx 0.188262309
שתף
הועתק ללוח
-4b^{2}+22b-4=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
b=\frac{-22±\sqrt{22^{2}-4\left(-4\right)\left(-4\right)}}{2\left(-4\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -4 במקום a, ב- 22 במקום b, וב- -4 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
b=\frac{-22±\sqrt{484-4\left(-4\right)\left(-4\right)}}{2\left(-4\right)}
22 בריבוע.
b=\frac{-22±\sqrt{484+16\left(-4\right)}}{2\left(-4\right)}
הכפל את -4 ב- -4.
b=\frac{-22±\sqrt{484-64}}{2\left(-4\right)}
הכפל את 16 ב- -4.
b=\frac{-22±\sqrt{420}}{2\left(-4\right)}
הוסף את 484 ל- -64.
b=\frac{-22±2\sqrt{105}}{2\left(-4\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 420.
b=\frac{-22±2\sqrt{105}}{-8}
הכפל את 2 ב- -4.
b=\frac{2\sqrt{105}-22}{-8}
כעת פתור את המשוואה b=\frac{-22±2\sqrt{105}}{-8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -22 ל- 2\sqrt{105}.
b=\frac{11-\sqrt{105}}{4}
חלק את -22+2\sqrt{105} ב- -8.
b=\frac{-2\sqrt{105}-22}{-8}
כעת פתור את המשוואה b=\frac{-22±2\sqrt{105}}{-8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{105} מ- -22.
b=\frac{\sqrt{105}+11}{4}
חלק את -22-2\sqrt{105} ב- -8.
b=\frac{11-\sqrt{105}}{4} b=\frac{\sqrt{105}+11}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
-4b^{2}+22b-4=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-4b^{2}+22b-4-\left(-4\right)=-\left(-4\right)
הוסף 4 לשני אגפי המשוואה.
-4b^{2}+22b=-\left(-4\right)
החסרת -4 מעצמו נותנת 0.
-4b^{2}+22b=4
החסר -4 מ- 0.
\frac{-4b^{2}+22b}{-4}=\frac{4}{-4}
חלק את שני האגפים ב- -4.
b^{2}+\frac{22}{-4}b=\frac{4}{-4}
חילוק ב- -4 מבטל את ההכפלה ב- -4.
b^{2}-\frac{11}{2}b=\frac{4}{-4}
צמצם את השבר \frac{22}{-4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
b^{2}-\frac{11}{2}b=-1
חלק את 4 ב- -4.
b^{2}-\frac{11}{2}b+\left(-\frac{11}{4}\right)^{2}=-1+\left(-\frac{11}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{11}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{11}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{11}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
b^{2}-\frac{11}{2}b+\frac{121}{16}=-1+\frac{121}{16}
העלה את -\frac{11}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
b^{2}-\frac{11}{2}b+\frac{121}{16}=\frac{105}{16}
הוסף את -1 ל- \frac{121}{16}.
\left(b-\frac{11}{4}\right)^{2}=\frac{105}{16}
פרק b^{2}-\frac{11}{2}b+\frac{121}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(b-\frac{11}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{105}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
b-\frac{11}{4}=\frac{\sqrt{105}}{4} b-\frac{11}{4}=-\frac{\sqrt{105}}{4}
פשט.
b=\frac{\sqrt{105}+11}{4} b=\frac{11-\sqrt{105}}{4}
הוסף \frac{11}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}