פתור עבור a
a=\frac{\sqrt{41}-5}{8}\approx 0.17539053
a=\frac{-\sqrt{41}-5}{8}\approx -1.42539053
שתף
הועתק ללוח
-4a^{2}-5a+1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
a=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{\left(-5\right)^{2}-4\left(-4\right)}}{2\left(-4\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -4 במקום a, ב- -5 במקום b, וב- 1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
a=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{25-4\left(-4\right)}}{2\left(-4\right)}
-5 בריבוע.
a=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{25+16}}{2\left(-4\right)}
הכפל את -4 ב- -4.
a=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{41}}{2\left(-4\right)}
הוסף את 25 ל- 16.
a=\frac{5±\sqrt{41}}{2\left(-4\right)}
ההופכי של -5 הוא 5.
a=\frac{5±\sqrt{41}}{-8}
הכפל את 2 ב- -4.
a=\frac{\sqrt{41}+5}{-8}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{5±\sqrt{41}}{-8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 5 ל- \sqrt{41}.
a=\frac{-\sqrt{41}-5}{8}
חלק את 5+\sqrt{41} ב- -8.
a=\frac{5-\sqrt{41}}{-8}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{5±\sqrt{41}}{-8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{41} מ- 5.
a=\frac{\sqrt{41}-5}{8}
חלק את 5-\sqrt{41} ב- -8.
a=\frac{-\sqrt{41}-5}{8} a=\frac{\sqrt{41}-5}{8}
המשוואה נפתרה כעת.
-4a^{2}-5a+1=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-4a^{2}-5a+1-1=-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
-4a^{2}-5a=-1
החסרת 1 מעצמו נותנת 0.
\frac{-4a^{2}-5a}{-4}=-\frac{1}{-4}
חלק את שני האגפים ב- -4.
a^{2}+\left(-\frac{5}{-4}\right)a=-\frac{1}{-4}
חילוק ב- -4 מבטל את ההכפלה ב- -4.
a^{2}+\frac{5}{4}a=-\frac{1}{-4}
חלק את -5 ב- -4.
a^{2}+\frac{5}{4}a=\frac{1}{4}
חלק את -1 ב- -4.
a^{2}+\frac{5}{4}a+\left(\frac{5}{8}\right)^{2}=\frac{1}{4}+\left(\frac{5}{8}\right)^{2}
חלק את \frac{5}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{5}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{5}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
a^{2}+\frac{5}{4}a+\frac{25}{64}=\frac{1}{4}+\frac{25}{64}
העלה את \frac{5}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
a^{2}+\frac{5}{4}a+\frac{25}{64}=\frac{41}{64}
הוסף את \frac{1}{4} ל- \frac{25}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(a+\frac{5}{8}\right)^{2}=\frac{41}{64}
פרק a^{2}+\frac{5}{4}a+\frac{25}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(a+\frac{5}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{41}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
a+\frac{5}{8}=\frac{\sqrt{41}}{8} a+\frac{5}{8}=-\frac{\sqrt{41}}{8}
פשט.
a=\frac{\sqrt{41}-5}{8} a=\frac{-\sqrt{41}-5}{8}
החסר \frac{5}{8} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}