פתור עבור n
n=\frac{\sqrt{7}+5}{9}\approx 0.849527923
n=\frac{5-\sqrt{7}}{9}\approx 0.261583188
שתף
הועתק ללוח
-4=n\left(18\left(n-1\right)-2\right)
הכפל את 2 ו- 9 כדי לקבל 18.
-4=n\left(18n-18-2\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 18 ב- n-1.
-4=n\left(18n-20\right)
החסר את 2 מ- -18 כדי לקבל -20.
-4=18n^{2}-20n
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את n ב- 18n-20.
18n^{2}-20n=-4
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
18n^{2}-20n+4=0
הוסף 4 משני הצדדים.
n=\frac{-\left(-20\right)±\sqrt{\left(-20\right)^{2}-4\times 18\times 4}}{2\times 18}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 18 במקום a, ב- -20 במקום b, וב- 4 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-\left(-20\right)±\sqrt{400-4\times 18\times 4}}{2\times 18}
-20 בריבוע.
n=\frac{-\left(-20\right)±\sqrt{400-72\times 4}}{2\times 18}
הכפל את -4 ב- 18.
n=\frac{-\left(-20\right)±\sqrt{400-288}}{2\times 18}
הכפל את -72 ב- 4.
n=\frac{-\left(-20\right)±\sqrt{112}}{2\times 18}
הוסף את 400 ל- -288.
n=\frac{-\left(-20\right)±4\sqrt{7}}{2\times 18}
הוצא את השורש הריבועי של 112.
n=\frac{20±4\sqrt{7}}{2\times 18}
ההופכי של -20 הוא 20.
n=\frac{20±4\sqrt{7}}{36}
הכפל את 2 ב- 18.
n=\frac{4\sqrt{7}+20}{36}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{20±4\sqrt{7}}{36} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 20 ל- 4\sqrt{7}.
n=\frac{\sqrt{7}+5}{9}
חלק את 20+4\sqrt{7} ב- 36.
n=\frac{20-4\sqrt{7}}{36}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{20±4\sqrt{7}}{36} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{7} מ- 20.
n=\frac{5-\sqrt{7}}{9}
חלק את 20-4\sqrt{7} ב- 36.
n=\frac{\sqrt{7}+5}{9} n=\frac{5-\sqrt{7}}{9}
המשוואה נפתרה כעת.
-4=n\left(18\left(n-1\right)-2\right)
הכפל את 2 ו- 9 כדי לקבל 18.
-4=n\left(18n-18-2\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 18 ב- n-1.
-4=n\left(18n-20\right)
החסר את 2 מ- -18 כדי לקבל -20.
-4=18n^{2}-20n
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את n ב- 18n-20.
18n^{2}-20n=-4
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
\frac{18n^{2}-20n}{18}=-\frac{4}{18}
חלק את שני האגפים ב- 18.
n^{2}+\left(-\frac{20}{18}\right)n=-\frac{4}{18}
חילוק ב- 18 מבטל את ההכפלה ב- 18.
n^{2}-\frac{10}{9}n=-\frac{4}{18}
צמצם את השבר \frac{-20}{18} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
n^{2}-\frac{10}{9}n=-\frac{2}{9}
צמצם את השבר \frac{-4}{18} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
n^{2}-\frac{10}{9}n+\left(-\frac{5}{9}\right)^{2}=-\frac{2}{9}+\left(-\frac{5}{9}\right)^{2}
חלק את -\frac{10}{9}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{5}{9}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{5}{9} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}-\frac{10}{9}n+\frac{25}{81}=-\frac{2}{9}+\frac{25}{81}
העלה את -\frac{5}{9} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
n^{2}-\frac{10}{9}n+\frac{25}{81}=\frac{7}{81}
הוסף את -\frac{2}{9} ל- \frac{25}{81} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(n-\frac{5}{9}\right)^{2}=\frac{7}{81}
פרק n^{2}-\frac{10}{9}n+\frac{25}{81} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n-\frac{5}{9}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{7}{81}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n-\frac{5}{9}=\frac{\sqrt{7}}{9} n-\frac{5}{9}=-\frac{\sqrt{7}}{9}
פשט.
n=\frac{\sqrt{7}+5}{9} n=\frac{5-\sqrt{7}}{9}
הוסף \frac{5}{9} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}