פתור עבור x
x=-3
x=1
גרף
שתף
הועתק ללוח
-x^{2}-2x+3=0
חלק את שני האגפים ב- 3.
a+b=-2 ab=-3=-3
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -x^{2}+ax+bx+3. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
a=1 b=-3
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. הצמד היחיד מסוג זה הוא פתרון המערכת.
\left(-x^{2}+x\right)+\left(-3x+3\right)
שכתב את -x^{2}-2x+3 כ- \left(-x^{2}+x\right)+\left(-3x+3\right).
x\left(-x+1\right)+3\left(-x+1\right)
הוצא את הגורם המשותף x בקבוצה הראשונה ואת 3 בקבוצה השניה.
\left(-x+1\right)\left(x+3\right)
הוצא את האיבר המשותף -x+1 באמצעות חוק הפילוג.
x=1 x=-3
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את -x+1=0 ו- x+3=0.
-3x^{2}-6x+9=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{\left(-6\right)^{2}-4\left(-3\right)\times 9}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- -6 במקום b, וב- 9 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-4\left(-3\right)\times 9}}{2\left(-3\right)}
-6 בריבוע.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36+12\times 9}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36+108}}{2\left(-3\right)}
הכפל את 12 ב- 9.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{144}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 36 ל- 108.
x=\frac{-\left(-6\right)±12}{2\left(-3\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 144.
x=\frac{6±12}{2\left(-3\right)}
ההופכי של -6 הוא 6.
x=\frac{6±12}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
x=\frac{18}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±12}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 6 ל- 12.
x=-3
חלק את 18 ב- -6.
x=-\frac{6}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±12}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 12 מ- 6.
x=1
חלק את -6 ב- -6.
x=-3 x=1
המשוואה נפתרה כעת.
-3x^{2}-6x+9=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-3x^{2}-6x+9-9=-9
החסר 9 משני אגפי המשוואה.
-3x^{2}-6x=-9
החסרת 9 מעצמו נותנת 0.
\frac{-3x^{2}-6x}{-3}=-\frac{9}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
x^{2}+\left(-\frac{6}{-3}\right)x=-\frac{9}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
x^{2}+2x=-\frac{9}{-3}
חלק את -6 ב- -3.
x^{2}+2x=3
חלק את -9 ב- -3.
x^{2}+2x+1^{2}=3+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+2x+1=3+1
1 בריבוע.
x^{2}+2x+1=4
הוסף את 3 ל- 1.
\left(x+1\right)^{2}=4
פרק x^{2}+2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+1\right)^{2}}=\sqrt{4}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+1=2 x+1=-2
פשט.
x=1 x=-3
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}