פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{13} + 5}{6} \approx 1.434258546
x=\frac{5-\sqrt{13}}{6}\approx 0.232408121
גרף
שתף
הועתק ללוח
-3x^{2}+5x-1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-5±\sqrt{5^{2}-4\left(-3\right)\left(-1\right)}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- 5 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-5±\sqrt{25-4\left(-3\right)\left(-1\right)}}{2\left(-3\right)}
5 בריבוע.
x=\frac{-5±\sqrt{25+12\left(-1\right)}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
x=\frac{-5±\sqrt{25-12}}{2\left(-3\right)}
הכפל את 12 ב- -1.
x=\frac{-5±\sqrt{13}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 25 ל- -12.
x=\frac{-5±\sqrt{13}}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
x=\frac{\sqrt{13}-5}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-5±\sqrt{13}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -5 ל- \sqrt{13}.
x=\frac{5-\sqrt{13}}{6}
חלק את -5+\sqrt{13} ב- -6.
x=\frac{-\sqrt{13}-5}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-5±\sqrt{13}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{13} מ- -5.
x=\frac{\sqrt{13}+5}{6}
חלק את -5-\sqrt{13} ב- -6.
x=\frac{5-\sqrt{13}}{6} x=\frac{\sqrt{13}+5}{6}
המשוואה נפתרה כעת.
-3x^{2}+5x-1=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-3x^{2}+5x-1-\left(-1\right)=-\left(-1\right)
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
-3x^{2}+5x=-\left(-1\right)
החסרת -1 מעצמו נותנת 0.
-3x^{2}+5x=1
החסר -1 מ- 0.
\frac{-3x^{2}+5x}{-3}=\frac{1}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
x^{2}+\frac{5}{-3}x=\frac{1}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
x^{2}-\frac{5}{3}x=\frac{1}{-3}
חלק את 5 ב- -3.
x^{2}-\frac{5}{3}x=-\frac{1}{3}
חלק את 1 ב- -3.
x^{2}-\frac{5}{3}x+\left(-\frac{5}{6}\right)^{2}=-\frac{1}{3}+\left(-\frac{5}{6}\right)^{2}
חלק את -\frac{5}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{5}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{5}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{5}{3}x+\frac{25}{36}=-\frac{1}{3}+\frac{25}{36}
העלה את -\frac{5}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{5}{3}x+\frac{25}{36}=\frac{13}{36}
הוסף את -\frac{1}{3} ל- \frac{25}{36} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{5}{6}\right)^{2}=\frac{13}{36}
פרק x^{2}-\frac{5}{3}x+\frac{25}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{5}{6}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{13}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{5}{6}=\frac{\sqrt{13}}{6} x-\frac{5}{6}=-\frac{\sqrt{13}}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{13}+5}{6} x=\frac{5-\sqrt{13}}{6}
הוסף \frac{5}{6} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}