פתור עבור k
k=2\sqrt{7}-3\approx 2.291502622
k=-2\sqrt{7}-3\approx -8.291502622
שתף
הועתק ללוח
-3k^{2}-18k+57=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
k=\frac{-\left(-18\right)±\sqrt{\left(-18\right)^{2}-4\left(-3\right)\times 57}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- -18 במקום b, וב- 57 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
k=\frac{-\left(-18\right)±\sqrt{324-4\left(-3\right)\times 57}}{2\left(-3\right)}
-18 בריבוע.
k=\frac{-\left(-18\right)±\sqrt{324+12\times 57}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
k=\frac{-\left(-18\right)±\sqrt{324+684}}{2\left(-3\right)}
הכפל את 12 ב- 57.
k=\frac{-\left(-18\right)±\sqrt{1008}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 324 ל- 684.
k=\frac{-\left(-18\right)±12\sqrt{7}}{2\left(-3\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 1008.
k=\frac{18±12\sqrt{7}}{2\left(-3\right)}
ההופכי של -18 הוא 18.
k=\frac{18±12\sqrt{7}}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
k=\frac{12\sqrt{7}+18}{-6}
כעת פתור את המשוואה k=\frac{18±12\sqrt{7}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 18 ל- 12\sqrt{7}.
k=-2\sqrt{7}-3
חלק את 18+12\sqrt{7} ב- -6.
k=\frac{18-12\sqrt{7}}{-6}
כעת פתור את המשוואה k=\frac{18±12\sqrt{7}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 12\sqrt{7} מ- 18.
k=2\sqrt{7}-3
חלק את 18-12\sqrt{7} ב- -6.
k=-2\sqrt{7}-3 k=2\sqrt{7}-3
המשוואה נפתרה כעת.
-3k^{2}-18k+57=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-3k^{2}-18k+57-57=-57
החסר 57 משני אגפי המשוואה.
-3k^{2}-18k=-57
החסרת 57 מעצמו נותנת 0.
\frac{-3k^{2}-18k}{-3}=-\frac{57}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
k^{2}+\left(-\frac{18}{-3}\right)k=-\frac{57}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
k^{2}+6k=-\frac{57}{-3}
חלק את -18 ב- -3.
k^{2}+6k=19
חלק את -57 ב- -3.
k^{2}+6k+3^{2}=19+3^{2}
חלק את 6, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 3. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 3 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
k^{2}+6k+9=19+9
3 בריבוע.
k^{2}+6k+9=28
הוסף את 19 ל- 9.
\left(k+3\right)^{2}=28
פרק k^{2}+6k+9 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(k+3\right)^{2}}=\sqrt{28}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
k+3=2\sqrt{7} k+3=-2\sqrt{7}
פשט.
k=2\sqrt{7}-3 k=-2\sqrt{7}-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}