פתור עבור n
n=1
n=3
שתף
הועתק ללוח
-2n^{2}-6=-8n
החסר 6 משני האגפים.
-2n^{2}-6+8n=0
הוסף 8n משני הצדדים.
-n^{2}-3+4n=0
חלק את שני האגפים ב- 2.
-n^{2}+4n-3=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=4 ab=-\left(-3\right)=3
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -n^{2}+an+bn-3. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
a=3 b=1
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא חיובי, a ו- b שניהם חיוביים. הצמד היחיד מסוג זה הוא פתרון המערכת.
\left(-n^{2}+3n\right)+\left(n-3\right)
שכתב את -n^{2}+4n-3 כ- \left(-n^{2}+3n\right)+\left(n-3\right).
-n\left(n-3\right)+n-3
הוצא את הגורם המשותף -n ב- -n^{2}+3n.
\left(n-3\right)\left(-n+1\right)
הוצא את האיבר המשותף n-3 באמצעות חוק הפילוג.
n=3 n=1
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את n-3=0 ו- -n+1=0.
-2n^{2}-6=-8n
החסר 6 משני האגפים.
-2n^{2}-6+8n=0
הוסף 8n משני הצדדים.
-2n^{2}+8n-6=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
n=\frac{-8±\sqrt{8^{2}-4\left(-2\right)\left(-6\right)}}{2\left(-2\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -2 במקום a, ב- 8 במקום b, וב- -6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-8±\sqrt{64-4\left(-2\right)\left(-6\right)}}{2\left(-2\right)}
8 בריבוע.
n=\frac{-8±\sqrt{64+8\left(-6\right)}}{2\left(-2\right)}
הכפל את -4 ב- -2.
n=\frac{-8±\sqrt{64-48}}{2\left(-2\right)}
הכפל את 8 ב- -6.
n=\frac{-8±\sqrt{16}}{2\left(-2\right)}
הוסף את 64 ל- -48.
n=\frac{-8±4}{2\left(-2\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 16.
n=\frac{-8±4}{-4}
הכפל את 2 ב- -2.
n=-\frac{4}{-4}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-8±4}{-4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -8 ל- 4.
n=1
חלק את -4 ב- -4.
n=-\frac{12}{-4}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-8±4}{-4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4 מ- -8.
n=3
חלק את -12 ב- -4.
n=1 n=3
המשוואה נפתרה כעת.
-2n^{2}+8n=6
הוסף 8n משני הצדדים.
\frac{-2n^{2}+8n}{-2}=\frac{6}{-2}
חלק את שני האגפים ב- -2.
n^{2}+\frac{8}{-2}n=\frac{6}{-2}
חילוק ב- -2 מבטל את ההכפלה ב- -2.
n^{2}-4n=\frac{6}{-2}
חלק את 8 ב- -2.
n^{2}-4n=-3
חלק את 6 ב- -2.
n^{2}-4n+\left(-2\right)^{2}=-3+\left(-2\right)^{2}
חלק את -4, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -2. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -2 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}-4n+4=-3+4
-2 בריבוע.
n^{2}-4n+4=1
הוסף את -3 ל- 4.
\left(n-2\right)^{2}=1
פרק n^{2}-4n+4 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n-2\right)^{2}}=\sqrt{1}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n-2=1 n-2=-1
פשט.
n=3 n=1
הוסף 2 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}