פתור עבור a
a = \frac{\sqrt{7} + 1}{2} \approx 1.822875656
a=\frac{1-\sqrt{7}}{2}\approx -0.822875656
שתף
הועתק ללוח
-2a^{2}-2a-3+4a^{2}=0
הוסף 4a^{2} משני הצדדים.
2a^{2}-2a-3=0
כנס את -2a^{2} ו- 4a^{2} כדי לקבל 2a^{2}.
a=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\times 2\left(-3\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- -3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
a=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\times 2\left(-3\right)}}{2\times 2}
-2 בריבוע.
a=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-8\left(-3\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
a=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+24}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -3.
a=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{28}}{2\times 2}
הוסף את 4 ל- 24.
a=\frac{-\left(-2\right)±2\sqrt{7}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 28.
a=\frac{2±2\sqrt{7}}{2\times 2}
ההופכי של -2 הוא 2.
a=\frac{2±2\sqrt{7}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
a=\frac{2\sqrt{7}+2}{4}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{2±2\sqrt{7}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 2\sqrt{7}.
a=\frac{\sqrt{7}+1}{2}
חלק את 2+2\sqrt{7} ב- 4.
a=\frac{2-2\sqrt{7}}{4}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{2±2\sqrt{7}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{7} מ- 2.
a=\frac{1-\sqrt{7}}{2}
חלק את 2-2\sqrt{7} ב- 4.
a=\frac{\sqrt{7}+1}{2} a=\frac{1-\sqrt{7}}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
-2a^{2}-2a-3+4a^{2}=0
הוסף 4a^{2} משני הצדדים.
2a^{2}-2a-3=0
כנס את -2a^{2} ו- 4a^{2} כדי לקבל 2a^{2}.
2a^{2}-2a=3
הוסף 3 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
\frac{2a^{2}-2a}{2}=\frac{3}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
a^{2}+\left(-\frac{2}{2}\right)a=\frac{3}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
a^{2}-a=\frac{3}{2}
חלק את -2 ב- 2.
a^{2}-a+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{3}{2}+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את -1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
a^{2}-a+\frac{1}{4}=\frac{3}{2}+\frac{1}{4}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
a^{2}-a+\frac{1}{4}=\frac{7}{4}
הוסף את \frac{3}{2} ל- \frac{1}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(a-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{7}{4}
פרק a^{2}-a+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(a-\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{7}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
a-\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{7}}{2} a-\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{7}}{2}
פשט.
a=\frac{\sqrt{7}+1}{2} a=\frac{1-\sqrt{7}}{2}
הוסף \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}