פתור עבור k
k=-3
k=2
שתף
הועתק ללוח
-\left(k^{2}+k-6\right)=0
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 2.
-k^{2}-k+6=0
כדי למצוא את ההופכי של k^{2}+k-6, מצא את ההופכי של כל איבר.
a+b=-1 ab=-6=-6
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -k^{2}+ak+bk+6. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-6 2,-3
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -6.
1-6=-5 2-3=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=2 b=-3
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(-k^{2}+2k\right)+\left(-3k+6\right)
שכתב את -k^{2}-k+6 כ- \left(-k^{2}+2k\right)+\left(-3k+6\right).
k\left(-k+2\right)+3\left(-k+2\right)
הוצא את הגורם המשותף k בקבוצה הראשונה ואת 3 בקבוצה השניה.
\left(-k+2\right)\left(k+3\right)
הוצא את האיבר המשותף -k+2 באמצעות חוק הפילוג.
k=2 k=-3
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את -k+2=0 ו- k+3=0.
-\left(k^{2}+k-6\right)=0
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 2.
-k^{2}-k+6=0
כדי למצוא את ההופכי של k^{2}+k-6, מצא את ההופכי של כל איבר.
k=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\left(-1\right)\times 6}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- 6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
k=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+4\times 6}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
k=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+24}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- 6.
k=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{25}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 1 ל- 24.
k=\frac{-\left(-1\right)±5}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 25.
k=\frac{1±5}{2\left(-1\right)}
ההופכי של -1 הוא 1.
k=\frac{1±5}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
k=\frac{6}{-2}
כעת פתור את המשוואה k=\frac{1±5}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- 5.
k=-3
חלק את 6 ב- -2.
k=-\frac{4}{-2}
כעת פתור את המשוואה k=\frac{1±5}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 5 מ- 1.
k=2
חלק את -4 ב- -2.
k=-3 k=2
המשוואה נפתרה כעת.
-\left(k^{2}+k-6\right)=0
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 2.
-k^{2}-k+6=0
כדי למצוא את ההופכי של k^{2}+k-6, מצא את ההופכי של כל איבר.
-k^{2}-k=-6
החסר 6 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
\frac{-k^{2}-k}{-1}=-\frac{6}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
k^{2}+\left(-\frac{1}{-1}\right)k=-\frac{6}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
k^{2}+k=-\frac{6}{-1}
חלק את -1 ב- -1.
k^{2}+k=6
חלק את -6 ב- -1.
k^{2}+k+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=6+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את 1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
k^{2}+k+\frac{1}{4}=6+\frac{1}{4}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
k^{2}+k+\frac{1}{4}=\frac{25}{4}
הוסף את 6 ל- \frac{1}{4}.
\left(k+\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{25}{4}
פרק k^{2}+k+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(k+\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
k+\frac{1}{2}=\frac{5}{2} k+\frac{1}{2}=-\frac{5}{2}
פשט.
k=2 k=-3
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}