פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{1+\sqrt{23}i}{2}\approx 0.5+2.397915762i
x=\frac{-\sqrt{23}i+1}{2}\approx 0.5-2.397915762i
גרף
שתף
הועתק ללוח
-\left(2x^{2}-2x+12\right)=0
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- \left(x-2\right)\left(-x-2\right).
-2x^{2}+2x-12=0
כדי למצוא את ההופכי של 2x^{2}-2x+12, מצא את ההופכי של כל איבר.
x=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\left(-2\right)\left(-12\right)}}{2\left(-2\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -2 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -12 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-2±\sqrt{4-4\left(-2\right)\left(-12\right)}}{2\left(-2\right)}
2 בריבוע.
x=\frac{-2±\sqrt{4+8\left(-12\right)}}{2\left(-2\right)}
הכפל את -4 ב- -2.
x=\frac{-2±\sqrt{4-96}}{2\left(-2\right)}
הכפל את 8 ב- -12.
x=\frac{-2±\sqrt{-92}}{2\left(-2\right)}
הוסף את 4 ל- -96.
x=\frac{-2±2\sqrt{23}i}{2\left(-2\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -92.
x=\frac{-2±2\sqrt{23}i}{-4}
הכפל את 2 ב- -2.
x=\frac{-2+2\sqrt{23}i}{-4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±2\sqrt{23}i}{-4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 2i\sqrt{23}.
x=\frac{-\sqrt{23}i+1}{2}
חלק את -2+2i\sqrt{23} ב- -4.
x=\frac{-2\sqrt{23}i-2}{-4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±2\sqrt{23}i}{-4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{23} מ- -2.
x=\frac{1+\sqrt{23}i}{2}
חלק את -2-2i\sqrt{23} ב- -4.
x=\frac{-\sqrt{23}i+1}{2} x=\frac{1+\sqrt{23}i}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
-\left(2x^{2}-2x+12\right)=0
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- \left(x-2\right)\left(-x-2\right).
-2x^{2}+2x-12=0
כדי למצוא את ההופכי של 2x^{2}-2x+12, מצא את ההופכי של כל איבר.
-2x^{2}+2x=12
הוסף 12 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
\frac{-2x^{2}+2x}{-2}=\frac{12}{-2}
חלק את שני האגפים ב- -2.
x^{2}+\frac{2}{-2}x=\frac{12}{-2}
חילוק ב- -2 מבטל את ההכפלה ב- -2.
x^{2}-x=\frac{12}{-2}
חלק את 2 ב- -2.
x^{2}-x=-6
חלק את 12 ב- -2.
x^{2}-x+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}=-6+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את -1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=-6+\frac{1}{4}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=-\frac{23}{4}
הוסף את -6 ל- \frac{1}{4}.
\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}=-\frac{23}{4}
פרק x^{2}-x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{23}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{23}i}{2} x-\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{23}i}{2}
פשט.
x=\frac{1+\sqrt{23}i}{2} x=\frac{-\sqrt{23}i+1}{2}
הוסף \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}