פתור עבור t
t=3
t = \frac{3}{2} = 1\frac{1}{2} = 1.5
שתף
הועתק ללוח
-\frac{2}{3}t^{2}+3t=3
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
-\frac{2}{3}t^{2}+3t-3=3-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
-\frac{2}{3}t^{2}+3t-3=0
החסרת 3 מעצמו נותנת 0.
t=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\left(-\frac{2}{3}\right)\left(-3\right)}}{2\left(-\frac{2}{3}\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -\frac{2}{3} במקום a, ב- 3 במקום b, וב- -3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-3±\sqrt{9-4\left(-\frac{2}{3}\right)\left(-3\right)}}{2\left(-\frac{2}{3}\right)}
3 בריבוע.
t=\frac{-3±\sqrt{9+\frac{8}{3}\left(-3\right)}}{2\left(-\frac{2}{3}\right)}
הכפל את -4 ב- -\frac{2}{3}.
t=\frac{-3±\sqrt{9-8}}{2\left(-\frac{2}{3}\right)}
הכפל את \frac{8}{3} ב- -3.
t=\frac{-3±\sqrt{1}}{2\left(-\frac{2}{3}\right)}
הוסף את 9 ל- -8.
t=\frac{-3±1}{2\left(-\frac{2}{3}\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 1.
t=\frac{-3±1}{-\frac{4}{3}}
הכפל את 2 ב- -\frac{2}{3}.
t=-\frac{2}{-\frac{4}{3}}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-3±1}{-\frac{4}{3}} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- 1.
t=\frac{3}{2}
חלק את -2 ב- -\frac{4}{3} על-ידי הכפלת -2 בהופכי של -\frac{4}{3}.
t=-\frac{4}{-\frac{4}{3}}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-3±1}{-\frac{4}{3}} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 1 מ- -3.
t=3
חלק את -4 ב- -\frac{4}{3} על-ידי הכפלת -4 בהופכי של -\frac{4}{3}.
t=\frac{3}{2} t=3
המשוואה נפתרה כעת.
-\frac{2}{3}t^{2}+3t=3
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-\frac{2}{3}t^{2}+3t}{-\frac{2}{3}}=\frac{3}{-\frac{2}{3}}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- -\frac{2}{3}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
t^{2}+\frac{3}{-\frac{2}{3}}t=\frac{3}{-\frac{2}{3}}
חילוק ב- -\frac{2}{3} מבטל את ההכפלה ב- -\frac{2}{3}.
t^{2}-\frac{9}{2}t=\frac{3}{-\frac{2}{3}}
חלק את 3 ב- -\frac{2}{3} על-ידי הכפלת 3 בהופכי של -\frac{2}{3}.
t^{2}-\frac{9}{2}t=-\frac{9}{2}
חלק את 3 ב- -\frac{2}{3} על-ידי הכפלת 3 בהופכי של -\frac{2}{3}.
t^{2}-\frac{9}{2}t+\left(-\frac{9}{4}\right)^{2}=-\frac{9}{2}+\left(-\frac{9}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{9}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{9}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{9}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-\frac{9}{2}t+\frac{81}{16}=-\frac{9}{2}+\frac{81}{16}
העלה את -\frac{9}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}-\frac{9}{2}t+\frac{81}{16}=\frac{9}{16}
הוסף את -\frac{9}{2} ל- \frac{81}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t-\frac{9}{4}\right)^{2}=\frac{9}{16}
פרק t^{2}-\frac{9}{2}t+\frac{81}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-\frac{9}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{9}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-\frac{9}{4}=\frac{3}{4} t-\frac{9}{4}=-\frac{3}{4}
פשט.
t=3 t=\frac{3}{2}
הוסף \frac{9}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}