פתור עבור x
x = \frac{23}{6} = 3\frac{5}{6} \approx 3.833333333
x=0
גרף
שתף
הועתק ללוח
-\frac{1}{3}x+2+x^{2}=\frac{7}{2}x+2
הוסף x^{2} משני הצדדים.
-\frac{1}{3}x+2+x^{2}-\frac{7}{2}x=2
החסר \frac{7}{2}x משני האגפים.
-\frac{23}{6}x+2+x^{2}=2
כנס את -\frac{1}{3}x ו- -\frac{7}{2}x כדי לקבל -\frac{23}{6}x.
-\frac{23}{6}x+2+x^{2}-2=0
החסר 2 משני האגפים.
-\frac{23}{6}x+x^{2}=0
החסר את 2 מ- 2 כדי לקבל 0.
x\left(-\frac{23}{6}+x\right)=0
הוצא את הגורם המשותף x.
x=0 x=\frac{23}{6}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x=0 ו- -\frac{23}{6}+x=0.
-\frac{1}{3}x+2+x^{2}=\frac{7}{2}x+2
הוסף x^{2} משני הצדדים.
-\frac{1}{3}x+2+x^{2}-\frac{7}{2}x=2
החסר \frac{7}{2}x משני האגפים.
-\frac{23}{6}x+2+x^{2}=2
כנס את -\frac{1}{3}x ו- -\frac{7}{2}x כדי לקבל -\frac{23}{6}x.
-\frac{23}{6}x+2+x^{2}-2=0
החסר 2 משני האגפים.
-\frac{23}{6}x+x^{2}=0
החסר את 2 מ- 2 כדי לקבל 0.
x^{2}-\frac{23}{6}x=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-\frac{23}{6}\right)±\sqrt{\left(-\frac{23}{6}\right)^{2}}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -\frac{23}{6} במקום b, וב- 0 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-\frac{23}{6}\right)±\frac{23}{6}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של \left(-\frac{23}{6}\right)^{2}.
x=\frac{\frac{23}{6}±\frac{23}{6}}{2}
ההופכי של -\frac{23}{6} הוא \frac{23}{6}.
x=\frac{\frac{23}{3}}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{23}{6}±\frac{23}{6}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את \frac{23}{6} ל- \frac{23}{6} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{23}{6}
חלק את \frac{23}{3} ב- 2.
x=\frac{0}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{23}{6}±\frac{23}{6}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר את \frac{23}{6} מ- \frac{23}{6} על-ידי מציאת מכנה משותף והחסרת המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=0
חלק את 0 ב- 2.
x=\frac{23}{6} x=0
המשוואה נפתרה כעת.
-\frac{1}{3}x+2+x^{2}=\frac{7}{2}x+2
הוסף x^{2} משני הצדדים.
-\frac{1}{3}x+2+x^{2}-\frac{7}{2}x=2
החסר \frac{7}{2}x משני האגפים.
-\frac{23}{6}x+2+x^{2}=2
כנס את -\frac{1}{3}x ו- -\frac{7}{2}x כדי לקבל -\frac{23}{6}x.
-\frac{23}{6}x+2+x^{2}-2=0
החסר 2 משני האגפים.
-\frac{23}{6}x+x^{2}=0
החסר את 2 מ- 2 כדי לקבל 0.
x^{2}-\frac{23}{6}x=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}-\frac{23}{6}x+\left(-\frac{23}{12}\right)^{2}=\left(-\frac{23}{12}\right)^{2}
חלק את -\frac{23}{6}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{23}{12}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{23}{12} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{23}{6}x+\frac{529}{144}=\frac{529}{144}
העלה את -\frac{23}{12} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
\left(x-\frac{23}{12}\right)^{2}=\frac{529}{144}
פרק x^{2}-\frac{23}{6}x+\frac{529}{144} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{23}{12}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{529}{144}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{23}{12}=\frac{23}{12} x-\frac{23}{12}=-\frac{23}{12}
פשט.
x=\frac{23}{6} x=0
הוסף \frac{23}{12} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}