פתור עבור x (complex solution)
x=-\frac{\sqrt{39}i}{3}+3\approx 3-2.081665999i
x=\frac{\sqrt{39}i}{3}+3\approx 3+2.081665999i
גרף
שתף
הועתק ללוח
18x-3x^{2}=40
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 18-3x ב- x.
18x-3x^{2}-40=0
החסר 40 משני האגפים.
-3x^{2}+18x-40=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-18±\sqrt{18^{2}-4\left(-3\right)\left(-40\right)}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- 18 במקום b, וב- -40 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-18±\sqrt{324-4\left(-3\right)\left(-40\right)}}{2\left(-3\right)}
18 בריבוע.
x=\frac{-18±\sqrt{324+12\left(-40\right)}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
x=\frac{-18±\sqrt{324-480}}{2\left(-3\right)}
הכפל את 12 ב- -40.
x=\frac{-18±\sqrt{-156}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 324 ל- -480.
x=\frac{-18±2\sqrt{39}i}{2\left(-3\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -156.
x=\frac{-18±2\sqrt{39}i}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
x=\frac{-18+2\sqrt{39}i}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-18±2\sqrt{39}i}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -18 ל- 2i\sqrt{39}.
x=-\frac{\sqrt{39}i}{3}+3
חלק את -18+2i\sqrt{39} ב- -6.
x=\frac{-2\sqrt{39}i-18}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-18±2\sqrt{39}i}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{39} מ- -18.
x=\frac{\sqrt{39}i}{3}+3
חלק את -18-2i\sqrt{39} ב- -6.
x=-\frac{\sqrt{39}i}{3}+3 x=\frac{\sqrt{39}i}{3}+3
המשוואה נפתרה כעת.
18x-3x^{2}=40
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 18-3x ב- x.
-3x^{2}+18x=40
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-3x^{2}+18x}{-3}=\frac{40}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
x^{2}+\frac{18}{-3}x=\frac{40}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
x^{2}-6x=\frac{40}{-3}
חלק את 18 ב- -3.
x^{2}-6x=-\frac{40}{3}
חלק את 40 ב- -3.
x^{2}-6x+\left(-3\right)^{2}=-\frac{40}{3}+\left(-3\right)^{2}
חלק את -6, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -3. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -3 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-6x+9=-\frac{40}{3}+9
-3 בריבוע.
x^{2}-6x+9=-\frac{13}{3}
הוסף את -\frac{40}{3} ל- 9.
\left(x-3\right)^{2}=-\frac{13}{3}
פרק x^{2}-6x+9 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-3\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{13}{3}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-3=\frac{\sqrt{39}i}{3} x-3=-\frac{\sqrt{39}i}{3}
פשט.
x=\frac{\sqrt{39}i}{3}+3 x=-\frac{\sqrt{39}i}{3}+3
הוסף 3 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}