פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{1057} - 3}{4} \approx 7.377884104
x=\frac{-\sqrt{1057}-3}{4}\approx -8.877884104
גרף
שתף
הועתק ללוח
1+3x+2x^{2}=132
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 1+x ב- 1+2x ולכנס איברים דומים.
1+3x+2x^{2}-132=0
החסר 132 משני האגפים.
-131+3x+2x^{2}=0
החסר את 132 מ- 1 כדי לקבל -131.
2x^{2}+3x-131=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\times 2\left(-131\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- 3 במקום b, וב- -131 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-3±\sqrt{9-4\times 2\left(-131\right)}}{2\times 2}
3 בריבוע.
x=\frac{-3±\sqrt{9-8\left(-131\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-3±\sqrt{9+1048}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -131.
x=\frac{-3±\sqrt{1057}}{2\times 2}
הוסף את 9 ל- 1048.
x=\frac{-3±\sqrt{1057}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{\sqrt{1057}-3}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±\sqrt{1057}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- \sqrt{1057}.
x=\frac{-\sqrt{1057}-3}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±\sqrt{1057}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{1057} מ- -3.
x=\frac{\sqrt{1057}-3}{4} x=\frac{-\sqrt{1057}-3}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
1+3x+2x^{2}=132
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 1+x ב- 1+2x ולכנס איברים דומים.
3x+2x^{2}=132-1
החסר 1 משני האגפים.
3x+2x^{2}=131
החסר את 1 מ- 132 כדי לקבל 131.
2x^{2}+3x=131
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{2x^{2}+3x}{2}=\frac{131}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\frac{3}{2}x=\frac{131}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}+\frac{3}{2}x+\left(\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{131}{2}+\left(\frac{3}{4}\right)^{2}
חלק את \frac{3}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{3}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=\frac{131}{2}+\frac{9}{16}
העלה את \frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=\frac{1057}{16}
הוסף את \frac{131}{2} ל- \frac{9}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{1057}{16}
פרק x^{2}+\frac{3}{2}x+\frac{9}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{3}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1057}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{3}{4}=\frac{\sqrt{1057}}{4} x+\frac{3}{4}=-\frac{\sqrt{1057}}{4}
פשט.
x=\frac{\sqrt{1057}-3}{4} x=\frac{-\sqrt{1057}-3}{4}
החסר \frac{3}{4} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}