פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{10} + 4}{3} \approx 2.387425887
x=\frac{4-\sqrt{10}}{3}\approx 0.27924078
גרף
שתף
הועתק ללוח
x-3x^{2}=-7x+2
החסר 3x^{2} משני האגפים.
x-3x^{2}+7x=2
הוסף 7x משני הצדדים.
8x-3x^{2}=2
כנס את x ו- 7x כדי לקבל 8x.
8x-3x^{2}-2=0
החסר 2 משני האגפים.
-3x^{2}+8x-2=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-8±\sqrt{8^{2}-4\left(-3\right)\left(-2\right)}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- 8 במקום b, וב- -2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-8±\sqrt{64-4\left(-3\right)\left(-2\right)}}{2\left(-3\right)}
8 בריבוע.
x=\frac{-8±\sqrt{64+12\left(-2\right)}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
x=\frac{-8±\sqrt{64-24}}{2\left(-3\right)}
הכפל את 12 ב- -2.
x=\frac{-8±\sqrt{40}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 64 ל- -24.
x=\frac{-8±2\sqrt{10}}{2\left(-3\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 40.
x=\frac{-8±2\sqrt{10}}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
x=\frac{2\sqrt{10}-8}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-8±2\sqrt{10}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -8 ל- 2\sqrt{10}.
x=\frac{4-\sqrt{10}}{3}
חלק את -8+2\sqrt{10} ב- -6.
x=\frac{-2\sqrt{10}-8}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-8±2\sqrt{10}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{10} מ- -8.
x=\frac{\sqrt{10}+4}{3}
חלק את -8-2\sqrt{10} ב- -6.
x=\frac{4-\sqrt{10}}{3} x=\frac{\sqrt{10}+4}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
x-3x^{2}=-7x+2
החסר 3x^{2} משני האגפים.
x-3x^{2}+7x=2
הוסף 7x משני הצדדים.
8x-3x^{2}=2
כנס את x ו- 7x כדי לקבל 8x.
-3x^{2}+8x=2
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-3x^{2}+8x}{-3}=\frac{2}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
x^{2}+\frac{8}{-3}x=\frac{2}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
x^{2}-\frac{8}{3}x=\frac{2}{-3}
חלק את 8 ב- -3.
x^{2}-\frac{8}{3}x=-\frac{2}{3}
חלק את 2 ב- -3.
x^{2}-\frac{8}{3}x+\left(-\frac{4}{3}\right)^{2}=-\frac{2}{3}+\left(-\frac{4}{3}\right)^{2}
חלק את -\frac{8}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{4}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{4}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{8}{3}x+\frac{16}{9}=-\frac{2}{3}+\frac{16}{9}
העלה את -\frac{4}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{8}{3}x+\frac{16}{9}=\frac{10}{9}
הוסף את -\frac{2}{3} ל- \frac{16}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{4}{3}\right)^{2}=\frac{10}{9}
פרק x^{2}-\frac{8}{3}x+\frac{16}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{4}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{10}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{4}{3}=\frac{\sqrt{10}}{3} x-\frac{4}{3}=-\frac{\sqrt{10}}{3}
פשט.
x=\frac{\sqrt{10}+4}{3} x=\frac{4-\sqrt{10}}{3}
הוסף \frac{4}{3} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}