פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{589} + 7}{6} \approx 5.2115537
x=\frac{7-\sqrt{589}}{6}\approx -2.878220367
גרף
שתף
הועתק ללוח
x=\left(3x-15\right)\left(x+3\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3 ב- x-5.
x=3x^{2}-6x-45
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3x-15 ב- x+3 ולכנס איברים דומים.
x-3x^{2}=-6x-45
החסר 3x^{2} משני האגפים.
x-3x^{2}+6x=-45
הוסף 6x משני הצדדים.
7x-3x^{2}=-45
כנס את x ו- 6x כדי לקבל 7x.
7x-3x^{2}+45=0
הוסף 45 משני הצדדים.
-3x^{2}+7x+45=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-7±\sqrt{7^{2}-4\left(-3\right)\times 45}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- 7 במקום b, וב- 45 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-7±\sqrt{49-4\left(-3\right)\times 45}}{2\left(-3\right)}
7 בריבוע.
x=\frac{-7±\sqrt{49+12\times 45}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
x=\frac{-7±\sqrt{49+540}}{2\left(-3\right)}
הכפל את 12 ב- 45.
x=\frac{-7±\sqrt{589}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 49 ל- 540.
x=\frac{-7±\sqrt{589}}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
x=\frac{\sqrt{589}-7}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-7±\sqrt{589}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -7 ל- \sqrt{589}.
x=\frac{7-\sqrt{589}}{6}
חלק את -7+\sqrt{589} ב- -6.
x=\frac{-\sqrt{589}-7}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-7±\sqrt{589}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{589} מ- -7.
x=\frac{\sqrt{589}+7}{6}
חלק את -7-\sqrt{589} ב- -6.
x=\frac{7-\sqrt{589}}{6} x=\frac{\sqrt{589}+7}{6}
המשוואה נפתרה כעת.
x=\left(3x-15\right)\left(x+3\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3 ב- x-5.
x=3x^{2}-6x-45
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3x-15 ב- x+3 ולכנס איברים דומים.
x-3x^{2}=-6x-45
החסר 3x^{2} משני האגפים.
x-3x^{2}+6x=-45
הוסף 6x משני הצדדים.
7x-3x^{2}=-45
כנס את x ו- 6x כדי לקבל 7x.
-3x^{2}+7x=-45
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-3x^{2}+7x}{-3}=-\frac{45}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
x^{2}+\frac{7}{-3}x=-\frac{45}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
x^{2}-\frac{7}{3}x=-\frac{45}{-3}
חלק את 7 ב- -3.
x^{2}-\frac{7}{3}x=15
חלק את -45 ב- -3.
x^{2}-\frac{7}{3}x+\left(-\frac{7}{6}\right)^{2}=15+\left(-\frac{7}{6}\right)^{2}
חלק את -\frac{7}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{7}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{7}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{7}{3}x+\frac{49}{36}=15+\frac{49}{36}
העלה את -\frac{7}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{7}{3}x+\frac{49}{36}=\frac{589}{36}
הוסף את 15 ל- \frac{49}{36}.
\left(x-\frac{7}{6}\right)^{2}=\frac{589}{36}
פרק x^{2}-\frac{7}{3}x+\frac{49}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{7}{6}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{589}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{7}{6}=\frac{\sqrt{589}}{6} x-\frac{7}{6}=-\frac{\sqrt{589}}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{589}+7}{6} x=\frac{7-\sqrt{589}}{6}
הוסף \frac{7}{6} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}