פתור עבור x
x=7
x=0
גרף
שתף
הועתק ללוח
x=\frac{x^{2}-2x}{5}
חבר את 2 ו- 3 כדי לקבל 5.
x=\frac{1}{5}x^{2}-\frac{2}{5}x
חלק כל איבר של x^{2}-2x ב- 5 כדי לקבל \frac{1}{5}x^{2}-\frac{2}{5}x.
x-\frac{1}{5}x^{2}=-\frac{2}{5}x
החסר \frac{1}{5}x^{2} משני האגפים.
x-\frac{1}{5}x^{2}+\frac{2}{5}x=0
הוסף \frac{2}{5}x משני הצדדים.
\frac{7}{5}x-\frac{1}{5}x^{2}=0
כנס את x ו- \frac{2}{5}x כדי לקבל \frac{7}{5}x.
x\left(\frac{7}{5}-\frac{1}{5}x\right)=0
הוצא את הגורם המשותף x.
x=0 x=7
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x=0 ו- \frac{7-x}{5}=0.
x=\frac{x^{2}-2x}{5}
חבר את 2 ו- 3 כדי לקבל 5.
x=\frac{1}{5}x^{2}-\frac{2}{5}x
חלק כל איבר של x^{2}-2x ב- 5 כדי לקבל \frac{1}{5}x^{2}-\frac{2}{5}x.
x-\frac{1}{5}x^{2}=-\frac{2}{5}x
החסר \frac{1}{5}x^{2} משני האגפים.
x-\frac{1}{5}x^{2}+\frac{2}{5}x=0
הוסף \frac{2}{5}x משני הצדדים.
\frac{7}{5}x-\frac{1}{5}x^{2}=0
כנס את x ו- \frac{2}{5}x כדי לקבל \frac{7}{5}x.
-\frac{1}{5}x^{2}+\frac{7}{5}x=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\frac{7}{5}±\sqrt{\left(\frac{7}{5}\right)^{2}}}{2\left(-\frac{1}{5}\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -\frac{1}{5} במקום a, ב- \frac{7}{5} במקום b, וב- 0 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\frac{7}{5}±\frac{7}{5}}{2\left(-\frac{1}{5}\right)}
הוצא את השורש הריבועי של \left(\frac{7}{5}\right)^{2}.
x=\frac{-\frac{7}{5}±\frac{7}{5}}{-\frac{2}{5}}
הכפל את 2 ב- -\frac{1}{5}.
x=\frac{0}{-\frac{2}{5}}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-\frac{7}{5}±\frac{7}{5}}{-\frac{2}{5}} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -\frac{7}{5} ל- \frac{7}{5} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=0
חלק את 0 ב- -\frac{2}{5} על-ידי הכפלת 0 בהופכי של -\frac{2}{5}.
x=-\frac{\frac{14}{5}}{-\frac{2}{5}}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-\frac{7}{5}±\frac{7}{5}}{-\frac{2}{5}} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר את -\frac{7}{5} מ- \frac{7}{5} על-ידי מציאת מכנה משותף והחסרת המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=7
חלק את -\frac{14}{5} ב- -\frac{2}{5} על-ידי הכפלת -\frac{14}{5} בהופכי של -\frac{2}{5}.
x=0 x=7
המשוואה נפתרה כעת.
x=\frac{x^{2}-2x}{5}
חבר את 2 ו- 3 כדי לקבל 5.
x=\frac{1}{5}x^{2}-\frac{2}{5}x
חלק כל איבר של x^{2}-2x ב- 5 כדי לקבל \frac{1}{5}x^{2}-\frac{2}{5}x.
x-\frac{1}{5}x^{2}=-\frac{2}{5}x
החסר \frac{1}{5}x^{2} משני האגפים.
x-\frac{1}{5}x^{2}+\frac{2}{5}x=0
הוסף \frac{2}{5}x משני הצדדים.
\frac{7}{5}x-\frac{1}{5}x^{2}=0
כנס את x ו- \frac{2}{5}x כדי לקבל \frac{7}{5}x.
-\frac{1}{5}x^{2}+\frac{7}{5}x=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-\frac{1}{5}x^{2}+\frac{7}{5}x}{-\frac{1}{5}}=\frac{0}{-\frac{1}{5}}
הכפל את שני האגפים ב- -5.
x^{2}+\frac{\frac{7}{5}}{-\frac{1}{5}}x=\frac{0}{-\frac{1}{5}}
חילוק ב- -\frac{1}{5} מבטל את ההכפלה ב- -\frac{1}{5}.
x^{2}-7x=\frac{0}{-\frac{1}{5}}
חלק את \frac{7}{5} ב- -\frac{1}{5} על-ידי הכפלת \frac{7}{5} בהופכי של -\frac{1}{5}.
x^{2}-7x=0
חלק את 0 ב- -\frac{1}{5} על-ידי הכפלת 0 בהופכי של -\frac{1}{5}.
x^{2}-7x+\left(-\frac{7}{2}\right)^{2}=\left(-\frac{7}{2}\right)^{2}
חלק את -7, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{7}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{7}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-7x+\frac{49}{4}=\frac{49}{4}
העלה את -\frac{7}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
\left(x-\frac{7}{2}\right)^{2}=\frac{49}{4}
פרק x^{2}-7x+\frac{49}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{7}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{49}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{7}{2}=\frac{7}{2} x-\frac{7}{2}=-\frac{7}{2}
פשט.
x=7 x=0
הוסף \frac{7}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}