פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{37}+1}{18}\approx 0.393486807
x=\frac{1-\sqrt{37}}{18}\approx -0.282375696
גרף
שתף
הועתק ללוח
x+1-9x^{2}=0
החסר 9x^{2} משני האגפים.
-9x^{2}+x+1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\left(-9\right)}}{2\left(-9\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -9 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- 1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-1±\sqrt{1-4\left(-9\right)}}{2\left(-9\right)}
1 בריבוע.
x=\frac{-1±\sqrt{1+36}}{2\left(-9\right)}
הכפל את -4 ב- -9.
x=\frac{-1±\sqrt{37}}{2\left(-9\right)}
הוסף את 1 ל- 36.
x=\frac{-1±\sqrt{37}}{-18}
הכפל את 2 ב- -9.
x=\frac{\sqrt{37}-1}{-18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±\sqrt{37}}{-18} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- \sqrt{37}.
x=\frac{1-\sqrt{37}}{18}
חלק את -1+\sqrt{37} ב- -18.
x=\frac{-\sqrt{37}-1}{-18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±\sqrt{37}}{-18} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{37} מ- -1.
x=\frac{\sqrt{37}+1}{18}
חלק את -1-\sqrt{37} ב- -18.
x=\frac{1-\sqrt{37}}{18} x=\frac{\sqrt{37}+1}{18}
המשוואה נפתרה כעת.
x+1-9x^{2}=0
החסר 9x^{2} משני האגפים.
x-9x^{2}=-1
החסר 1 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-9x^{2}+x=-1
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-9x^{2}+x}{-9}=-\frac{1}{-9}
חלק את שני האגפים ב- -9.
x^{2}+\frac{1}{-9}x=-\frac{1}{-9}
חילוק ב- -9 מבטל את ההכפלה ב- -9.
x^{2}-\frac{1}{9}x=-\frac{1}{-9}
חלק את 1 ב- -9.
x^{2}-\frac{1}{9}x=\frac{1}{9}
חלק את -1 ב- -9.
x^{2}-\frac{1}{9}x+\left(-\frac{1}{18}\right)^{2}=\frac{1}{9}+\left(-\frac{1}{18}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{9}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{18}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{18} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{9}x+\frac{1}{324}=\frac{1}{9}+\frac{1}{324}
העלה את -\frac{1}{18} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{9}x+\frac{1}{324}=\frac{37}{324}
הוסף את \frac{1}{9} ל- \frac{1}{324} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{18}\right)^{2}=\frac{37}{324}
פרק x^{2}-\frac{1}{9}x+\frac{1}{324} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{18}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{37}{324}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{18}=\frac{\sqrt{37}}{18} x-\frac{1}{18}=-\frac{\sqrt{37}}{18}
פשט.
x=\frac{\sqrt{37}+1}{18} x=\frac{1-\sqrt{37}}{18}
הוסף \frac{1}{18} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}