פתור עבור X
X=5
X=-\frac{2}{3}\approx -0.666666667
שתף
הועתק ללוח
\left(4X+7\right)\left(X+3\right)-\left(2X-1\right)\left(5X-1\right)=0
המשתנה X אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -\frac{7}{4},\frac{1}{2} מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(2X-1\right)\left(4X+7\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 2X-1,4X+7.
4X^{2}+19X+21-\left(2X-1\right)\left(5X-1\right)=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 4X+7 ב- X+3 ולכנס איברים דומים.
4X^{2}+19X+21-\left(10X^{2}-7X+1\right)=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2X-1 ב- 5X-1 ולכנס איברים דומים.
4X^{2}+19X+21-10X^{2}+7X-1=0
כדי למצוא את ההופכי של 10X^{2}-7X+1, מצא את ההופכי של כל איבר.
-6X^{2}+19X+21+7X-1=0
כנס את 4X^{2} ו- -10X^{2} כדי לקבל -6X^{2}.
-6X^{2}+26X+21-1=0
כנס את 19X ו- 7X כדי לקבל 26X.
-6X^{2}+26X+20=0
החסר את 1 מ- 21 כדי לקבל 20.
-3X^{2}+13X+10=0
חלק את שני האגפים ב- 2.
a+b=13 ab=-3\times 10=-30
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -3X^{2}+aX+bX+10. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,30 -2,15 -3,10 -5,6
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -30.
-1+30=29 -2+15=13 -3+10=7 -5+6=1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=15 b=-2
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 13.
\left(-3X^{2}+15X\right)+\left(-2X+10\right)
שכתב את -3X^{2}+13X+10 כ- \left(-3X^{2}+15X\right)+\left(-2X+10\right).
3X\left(-X+5\right)+2\left(-X+5\right)
הוצא את הגורם המשותף 3X בקבוצה הראשונה ואת 2 בקבוצה השניה.
\left(-X+5\right)\left(3X+2\right)
הוצא את האיבר המשותף -X+5 באמצעות חוק הפילוג.
X=5 X=-\frac{2}{3}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את -X+5=0 ו- 3X+2=0.
\left(4X+7\right)\left(X+3\right)-\left(2X-1\right)\left(5X-1\right)=0
המשתנה X אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -\frac{7}{4},\frac{1}{2} מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(2X-1\right)\left(4X+7\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 2X-1,4X+7.
4X^{2}+19X+21-\left(2X-1\right)\left(5X-1\right)=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 4X+7 ב- X+3 ולכנס איברים דומים.
4X^{2}+19X+21-\left(10X^{2}-7X+1\right)=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2X-1 ב- 5X-1 ולכנס איברים דומים.
4X^{2}+19X+21-10X^{2}+7X-1=0
כדי למצוא את ההופכי של 10X^{2}-7X+1, מצא את ההופכי של כל איבר.
-6X^{2}+19X+21+7X-1=0
כנס את 4X^{2} ו- -10X^{2} כדי לקבל -6X^{2}.
-6X^{2}+26X+21-1=0
כנס את 19X ו- 7X כדי לקבל 26X.
-6X^{2}+26X+20=0
החסר את 1 מ- 21 כדי לקבל 20.
X=\frac{-26±\sqrt{26^{2}-4\left(-6\right)\times 20}}{2\left(-6\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -6 במקום a, ב- 26 במקום b, וב- 20 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
X=\frac{-26±\sqrt{676-4\left(-6\right)\times 20}}{2\left(-6\right)}
26 בריבוע.
X=\frac{-26±\sqrt{676+24\times 20}}{2\left(-6\right)}
הכפל את -4 ב- -6.
X=\frac{-26±\sqrt{676+480}}{2\left(-6\right)}
הכפל את 24 ב- 20.
X=\frac{-26±\sqrt{1156}}{2\left(-6\right)}
הוסף את 676 ל- 480.
X=\frac{-26±34}{2\left(-6\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 1156.
X=\frac{-26±34}{-12}
הכפל את 2 ב- -6.
X=\frac{8}{-12}
כעת פתור את המשוואה X=\frac{-26±34}{-12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -26 ל- 34.
X=-\frac{2}{3}
צמצם את השבר \frac{8}{-12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
X=-\frac{60}{-12}
כעת פתור את המשוואה X=\frac{-26±34}{-12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 34 מ- -26.
X=5
חלק את -60 ב- -12.
X=-\frac{2}{3} X=5
המשוואה נפתרה כעת.
\left(4X+7\right)\left(X+3\right)-\left(2X-1\right)\left(5X-1\right)=0
המשתנה X אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -\frac{7}{4},\frac{1}{2} מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(2X-1\right)\left(4X+7\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 2X-1,4X+7.
4X^{2}+19X+21-\left(2X-1\right)\left(5X-1\right)=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 4X+7 ב- X+3 ולכנס איברים דומים.
4X^{2}+19X+21-\left(10X^{2}-7X+1\right)=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2X-1 ב- 5X-1 ולכנס איברים דומים.
4X^{2}+19X+21-10X^{2}+7X-1=0
כדי למצוא את ההופכי של 10X^{2}-7X+1, מצא את ההופכי של כל איבר.
-6X^{2}+19X+21+7X-1=0
כנס את 4X^{2} ו- -10X^{2} כדי לקבל -6X^{2}.
-6X^{2}+26X+21-1=0
כנס את 19X ו- 7X כדי לקבל 26X.
-6X^{2}+26X+20=0
החסר את 1 מ- 21 כדי לקבל 20.
-6X^{2}+26X=-20
החסר 20 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
\frac{-6X^{2}+26X}{-6}=-\frac{20}{-6}
חלק את שני האגפים ב- -6.
X^{2}+\frac{26}{-6}X=-\frac{20}{-6}
חילוק ב- -6 מבטל את ההכפלה ב- -6.
X^{2}-\frac{13}{3}X=-\frac{20}{-6}
צמצם את השבר \frac{26}{-6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
X^{2}-\frac{13}{3}X=\frac{10}{3}
צמצם את השבר \frac{-20}{-6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
X^{2}-\frac{13}{3}X+\left(-\frac{13}{6}\right)^{2}=\frac{10}{3}+\left(-\frac{13}{6}\right)^{2}
חלק את -\frac{13}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{13}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{13}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
X^{2}-\frac{13}{3}X+\frac{169}{36}=\frac{10}{3}+\frac{169}{36}
העלה את -\frac{13}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
X^{2}-\frac{13}{3}X+\frac{169}{36}=\frac{289}{36}
הוסף את \frac{10}{3} ל- \frac{169}{36} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(X-\frac{13}{6}\right)^{2}=\frac{289}{36}
פרק X^{2}-\frac{13}{3}X+\frac{169}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(X-\frac{13}{6}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{289}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
X-\frac{13}{6}=\frac{17}{6} X-\frac{13}{6}=-\frac{17}{6}
פשט.
X=5 X=-\frac{2}{3}
הוסף \frac{13}{6} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}