פתור עבור x
x=\sqrt{151}+5\approx 17.288205727
x=5-\sqrt{151}\approx -7.288205727
גרף
שתף
הועתק ללוח
120-50x+5x^{2}=125\times 6
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 20-5x ב- 6-x ולכנס איברים דומים.
120-50x+5x^{2}=750
הכפל את 125 ו- 6 כדי לקבל 750.
120-50x+5x^{2}-750=0
החסר 750 משני האגפים.
-630-50x+5x^{2}=0
החסר את 750 מ- 120 כדי לקבל -630.
5x^{2}-50x-630=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-50\right)±\sqrt{\left(-50\right)^{2}-4\times 5\left(-630\right)}}{2\times 5}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 5 במקום a, ב- -50 במקום b, וב- -630 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-50\right)±\sqrt{2500-4\times 5\left(-630\right)}}{2\times 5}
-50 בריבוע.
x=\frac{-\left(-50\right)±\sqrt{2500-20\left(-630\right)}}{2\times 5}
הכפל את -4 ב- 5.
x=\frac{-\left(-50\right)±\sqrt{2500+12600}}{2\times 5}
הכפל את -20 ב- -630.
x=\frac{-\left(-50\right)±\sqrt{15100}}{2\times 5}
הוסף את 2500 ל- 12600.
x=\frac{-\left(-50\right)±10\sqrt{151}}{2\times 5}
הוצא את השורש הריבועי של 15100.
x=\frac{50±10\sqrt{151}}{2\times 5}
ההופכי של -50 הוא 50.
x=\frac{50±10\sqrt{151}}{10}
הכפל את 2 ב- 5.
x=\frac{10\sqrt{151}+50}{10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{50±10\sqrt{151}}{10} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 50 ל- 10\sqrt{151}.
x=\sqrt{151}+5
חלק את 50+10\sqrt{151} ב- 10.
x=\frac{50-10\sqrt{151}}{10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{50±10\sqrt{151}}{10} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 10\sqrt{151} מ- 50.
x=5-\sqrt{151}
חלק את 50-10\sqrt{151} ב- 10.
x=\sqrt{151}+5 x=5-\sqrt{151}
המשוואה נפתרה כעת.
120-50x+5x^{2}=125\times 6
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 20-5x ב- 6-x ולכנס איברים דומים.
120-50x+5x^{2}=750
הכפל את 125 ו- 6 כדי לקבל 750.
-50x+5x^{2}=750-120
החסר 120 משני האגפים.
-50x+5x^{2}=630
החסר את 120 מ- 750 כדי לקבל 630.
5x^{2}-50x=630
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{5x^{2}-50x}{5}=\frac{630}{5}
חלק את שני האגפים ב- 5.
x^{2}+\left(-\frac{50}{5}\right)x=\frac{630}{5}
חילוק ב- 5 מבטל את ההכפלה ב- 5.
x^{2}-10x=\frac{630}{5}
חלק את -50 ב- 5.
x^{2}-10x=126
חלק את 630 ב- 5.
x^{2}-10x+\left(-5\right)^{2}=126+\left(-5\right)^{2}
חלק את -10, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -5. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -5 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-10x+25=126+25
-5 בריבוע.
x^{2}-10x+25=151
הוסף את 126 ל- 25.
\left(x-5\right)^{2}=151
פרק x^{2}-10x+25 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-5\right)^{2}}=\sqrt{151}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-5=\sqrt{151} x-5=-\sqrt{151}
פשט.
x=\sqrt{151}+5 x=5-\sqrt{151}
הוסף 5 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}