פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{\sqrt{39}i}{6}+\frac{1}{2}\approx 0.5+1.040833i
x=-\frac{\sqrt{39}i}{6}+\frac{1}{2}\approx 0.5-1.040833i
גרף
שתף
הועתק ללוח
-6x^{2}+11x-4=-6x+11x+4
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2x-1 ב- -3x+4 ולכנס איברים דומים.
-6x^{2}+11x-4=5x+4
כנס את -6x ו- 11x כדי לקבל 5x.
-6x^{2}+11x-4-5x=4
החסר 5x משני האגפים.
-6x^{2}+6x-4=4
כנס את 11x ו- -5x כדי לקבל 6x.
-6x^{2}+6x-4-4=0
החסר 4 משני האגפים.
-6x^{2}+6x-8=0
החסר את 4 מ- -4 כדי לקבל -8.
x=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\left(-6\right)\left(-8\right)}}{2\left(-6\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -6 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- -8 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-6±\sqrt{36-4\left(-6\right)\left(-8\right)}}{2\left(-6\right)}
6 בריבוע.
x=\frac{-6±\sqrt{36+24\left(-8\right)}}{2\left(-6\right)}
הכפל את -4 ב- -6.
x=\frac{-6±\sqrt{36-192}}{2\left(-6\right)}
הכפל את 24 ב- -8.
x=\frac{-6±\sqrt{-156}}{2\left(-6\right)}
הוסף את 36 ל- -192.
x=\frac{-6±2\sqrt{39}i}{2\left(-6\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -156.
x=\frac{-6±2\sqrt{39}i}{-12}
הכפל את 2 ב- -6.
x=\frac{-6+2\sqrt{39}i}{-12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±2\sqrt{39}i}{-12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 2i\sqrt{39}.
x=-\frac{\sqrt{39}i}{6}+\frac{1}{2}
חלק את -6+2i\sqrt{39} ב- -12.
x=\frac{-2\sqrt{39}i-6}{-12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±2\sqrt{39}i}{-12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{39} מ- -6.
x=\frac{\sqrt{39}i}{6}+\frac{1}{2}
חלק את -6-2i\sqrt{39} ב- -12.
x=-\frac{\sqrt{39}i}{6}+\frac{1}{2} x=\frac{\sqrt{39}i}{6}+\frac{1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
-6x^{2}+11x-4=-6x+11x+4
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2x-1 ב- -3x+4 ולכנס איברים דומים.
-6x^{2}+11x-4=5x+4
כנס את -6x ו- 11x כדי לקבל 5x.
-6x^{2}+11x-4-5x=4
החסר 5x משני האגפים.
-6x^{2}+6x-4=4
כנס את 11x ו- -5x כדי לקבל 6x.
-6x^{2}+6x=4+4
הוסף 4 משני הצדדים.
-6x^{2}+6x=8
חבר את 4 ו- 4 כדי לקבל 8.
\frac{-6x^{2}+6x}{-6}=\frac{8}{-6}
חלק את שני האגפים ב- -6.
x^{2}+\frac{6}{-6}x=\frac{8}{-6}
חילוק ב- -6 מבטל את ההכפלה ב- -6.
x^{2}-x=\frac{8}{-6}
חלק את 6 ב- -6.
x^{2}-x=-\frac{4}{3}
צמצם את השבר \frac{8}{-6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-x+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}=-\frac{4}{3}+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את -1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=-\frac{4}{3}+\frac{1}{4}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=-\frac{13}{12}
הוסף את -\frac{4}{3} ל- \frac{1}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}=-\frac{13}{12}
פרק x^{2}-x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{13}{12}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{39}i}{6} x-\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{39}i}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{39}i}{6}+\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{39}i}{6}+\frac{1}{2}
הוסף \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}