הערך
15n^{2}-3n-1
פרק לגורמים
15\left(n-\left(-\frac{\sqrt{69}}{30}+\frac{1}{10}\right)\right)\left(n-\left(\frac{\sqrt{69}}{30}+\frac{1}{10}\right)\right)
שתף
הועתק ללוח
15n^{2}+2n-8-5n+7
כנס את 11n^{2} ו- 4n^{2} כדי לקבל 15n^{2}.
15n^{2}-3n-8+7
כנס את 2n ו- -5n כדי לקבל -3n.
15n^{2}-3n-1
חבר את -8 ו- 7 כדי לקבל -1.
factor(15n^{2}+2n-8-5n+7)
כנס את 11n^{2} ו- 4n^{2} כדי לקבל 15n^{2}.
factor(15n^{2}-3n-8+7)
כנס את 2n ו- -5n כדי לקבל -3n.
factor(15n^{2}-3n-1)
חבר את -8 ו- 7 כדי לקבל -1.
15n^{2}-3n-1=0
ניתן לפרק פולינום ריבועי לגורמים באמצעות הטרנספורמציה ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right), כאשר x_{1} ו- x_{2} הם הפתרונות של המשוואה הריבועית ax^{2}+bx+c=0.
n=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\times 15\left(-1\right)}}{2\times 15}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
n=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\times 15\left(-1\right)}}{2\times 15}
-3 בריבוע.
n=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-60\left(-1\right)}}{2\times 15}
הכפל את -4 ב- 15.
n=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+60}}{2\times 15}
הכפל את -60 ב- -1.
n=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{69}}{2\times 15}
הוסף את 9 ל- 60.
n=\frac{3±\sqrt{69}}{2\times 15}
ההופכי של -3 הוא 3.
n=\frac{3±\sqrt{69}}{30}
הכפל את 2 ב- 15.
n=\frac{\sqrt{69}+3}{30}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{3±\sqrt{69}}{30} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- \sqrt{69}.
n=\frac{\sqrt{69}}{30}+\frac{1}{10}
חלק את 3+\sqrt{69} ב- 30.
n=\frac{3-\sqrt{69}}{30}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{3±\sqrt{69}}{30} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{69} מ- 3.
n=-\frac{\sqrt{69}}{30}+\frac{1}{10}
חלק את 3-\sqrt{69} ב- 30.
15n^{2}-3n-1=15\left(n-\left(\frac{\sqrt{69}}{30}+\frac{1}{10}\right)\right)\left(n-\left(-\frac{\sqrt{69}}{30}+\frac{1}{10}\right)\right)
פרק את הביטוי המקורי לגורמים באמצעות ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right). השתמש ב- \frac{1}{10}+\frac{\sqrt{69}}{30} במקום x_{1} וב- \frac{1}{10}-\frac{\sqrt{69}}{30} במקום x_{2}.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}