פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{\sqrt{295}i}{20}+\frac{1}{4}\approx 0.25+0.858778202i
x=-\frac{\sqrt{295}i}{20}+\frac{1}{4}\approx 0.25-0.858778202i
גרף
שתף
הועתק ללוח
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{2}{7}\left(1-\frac{1}{5}\right)}{\frac{1-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את \frac{1}{2}-x ב- x.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{2}{7}\left(\frac{5}{5}-\frac{1}{5}\right)}{\frac{1-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
המר את 1 לשבר \frac{5}{5}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{2}{7}\times \frac{5-1}{5}}{\frac{1-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
מכיוון ש- \frac{5}{5} ו- \frac{1}{5} כוללים מכנה זהה, חסר אותם על-ידי חיסור המונים שלהם.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{2}{7}\times \frac{4}{5}}{\frac{1-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
החסר את 1 מ- 5 כדי לקבל 4.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{2\times 4}{7\times 5}}{\frac{1-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
הכפל את \frac{2}{7} ב- \frac{4}{5} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{1-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
בצע את פעולות הכפל בשבר \frac{2\times 4}{7\times 5}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{\frac{5}{5}-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
המר את 1 לשבר \frac{5}{5}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{\frac{5-3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
מכיוון ש- \frac{5}{5} ו- \frac{3}{5} כוללים מכנה זהה, חסר אותם על-ידי חיסור המונים שלהם.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{\frac{2}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
החסר את 3 מ- 5 כדי לקבל 2.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{\frac{2}{5}}{\frac{5}{5}+\frac{2}{5}}}
המר את 1 לשבר \frac{5}{5}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{\frac{2}{5}}{\frac{5+2}{5}}}
מכיוון ש- \frac{5}{5} ו- \frac{2}{5} כוללים מכנה זהה, חבר אותם על-ידי חיבור המונים שלהם.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{\frac{2}{5}}{\frac{7}{5}}}
חבר את 5 ו- 2 כדי לקבל 7.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{2}{5}\times \frac{5}{7}}
חלק את \frac{2}{5} ב- \frac{7}{5} על-ידי הכפלת \frac{2}{5} בהופכי של \frac{7}{5}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{2\times 5}{5\times 7}}
הכפל את \frac{2}{5} ב- \frac{5}{7} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{2}{7}}
ביטול 5 גם במונה וגם במכנה.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{8}{35}\times \frac{7}{2}
חלק את \frac{8}{35} ב- \frac{2}{7} על-ידי הכפלת \frac{8}{35} בהופכי של \frac{2}{7}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{8\times 7}{35\times 2}
הכפל את \frac{8}{35} ב- \frac{7}{2} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{56}{70}
בצע את פעולות הכפל בשבר \frac{8\times 7}{35\times 2}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{4}{5}
צמצם את השבר \frac{56}{70} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 14.
\frac{1}{2}x-x^{2}-\frac{4}{5}=0
החסר \frac{4}{5} משני האגפים.
-x^{2}+\frac{1}{2}x-\frac{4}{5}=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\frac{1}{2}±\sqrt{\left(\frac{1}{2}\right)^{2}-4\left(-1\right)\left(-\frac{4}{5}\right)}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- \frac{1}{2} במקום b, וב- -\frac{4}{5} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\frac{1}{2}±\sqrt{\frac{1}{4}-4\left(-1\right)\left(-\frac{4}{5}\right)}}{2\left(-1\right)}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\frac{1}{2}±\sqrt{\frac{1}{4}+4\left(-\frac{4}{5}\right)}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-\frac{1}{2}±\sqrt{\frac{1}{4}-\frac{16}{5}}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- -\frac{4}{5}.
x=\frac{-\frac{1}{2}±\sqrt{-\frac{59}{20}}}{2\left(-1\right)}
הוסף את \frac{1}{4} ל- -\frac{16}{5} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{-\frac{1}{2}±\frac{\sqrt{295}i}{10}}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -\frac{59}{20}.
x=\frac{-\frac{1}{2}±\frac{\sqrt{295}i}{10}}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=\frac{\frac{\sqrt{295}i}{10}-\frac{1}{2}}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-\frac{1}{2}±\frac{\sqrt{295}i}{10}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -\frac{1}{2} ל- \frac{i\sqrt{295}}{10}.
x=-\frac{\sqrt{295}i}{20}+\frac{1}{4}
חלק את -\frac{1}{2}+\frac{i\sqrt{295}}{10} ב- -2.
x=\frac{-\frac{\sqrt{295}i}{10}-\frac{1}{2}}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-\frac{1}{2}±\frac{\sqrt{295}i}{10}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{i\sqrt{295}}{10} מ- -\frac{1}{2}.
x=\frac{\sqrt{295}i}{20}+\frac{1}{4}
חלק את -\frac{1}{2}-\frac{i\sqrt{295}}{10} ב- -2.
x=-\frac{\sqrt{295}i}{20}+\frac{1}{4} x=\frac{\sqrt{295}i}{20}+\frac{1}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{2}{7}\left(1-\frac{1}{5}\right)}{\frac{1-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את \frac{1}{2}-x ב- x.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{2}{7}\left(\frac{5}{5}-\frac{1}{5}\right)}{\frac{1-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
המר את 1 לשבר \frac{5}{5}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{2}{7}\times \frac{5-1}{5}}{\frac{1-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
מכיוון ש- \frac{5}{5} ו- \frac{1}{5} כוללים מכנה זהה, חסר אותם על-ידי חיסור המונים שלהם.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{2}{7}\times \frac{4}{5}}{\frac{1-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
החסר את 1 מ- 5 כדי לקבל 4.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{2\times 4}{7\times 5}}{\frac{1-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
הכפל את \frac{2}{7} ב- \frac{4}{5} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{1-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
בצע את פעולות הכפל בשבר \frac{2\times 4}{7\times 5}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{\frac{5}{5}-\frac{3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
המר את 1 לשבר \frac{5}{5}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{\frac{5-3}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
מכיוון ש- \frac{5}{5} ו- \frac{3}{5} כוללים מכנה זהה, חסר אותם על-ידי חיסור המונים שלהם.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{\frac{2}{5}}{1+\frac{2}{5}}}
החסר את 3 מ- 5 כדי לקבל 2.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{\frac{2}{5}}{\frac{5}{5}+\frac{2}{5}}}
המר את 1 לשבר \frac{5}{5}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{\frac{2}{5}}{\frac{5+2}{5}}}
מכיוון ש- \frac{5}{5} ו- \frac{2}{5} כוללים מכנה זהה, חבר אותם על-ידי חיבור המונים שלהם.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{\frac{2}{5}}{\frac{7}{5}}}
חבר את 5 ו- 2 כדי לקבל 7.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{2}{5}\times \frac{5}{7}}
חלק את \frac{2}{5} ב- \frac{7}{5} על-ידי הכפלת \frac{2}{5} בהופכי של \frac{7}{5}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{2\times 5}{5\times 7}}
הכפל את \frac{2}{5} ב- \frac{5}{7} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{\frac{8}{35}}{\frac{2}{7}}
ביטול 5 גם במונה וגם במכנה.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{8}{35}\times \frac{7}{2}
חלק את \frac{8}{35} ב- \frac{2}{7} על-ידי הכפלת \frac{8}{35} בהופכי של \frac{2}{7}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{8\times 7}{35\times 2}
הכפל את \frac{8}{35} ב- \frac{7}{2} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{56}{70}
בצע את פעולות הכפל בשבר \frac{8\times 7}{35\times 2}.
\frac{1}{2}x-x^{2}=\frac{4}{5}
צמצם את השבר \frac{56}{70} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 14.
-x^{2}+\frac{1}{2}x=\frac{4}{5}
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}+\frac{1}{2}x}{-1}=\frac{\frac{4}{5}}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\frac{\frac{1}{2}}{-1}x=\frac{\frac{4}{5}}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}-\frac{1}{2}x=\frac{\frac{4}{5}}{-1}
חלק את \frac{1}{2} ב- -1.
x^{2}-\frac{1}{2}x=-\frac{4}{5}
חלק את \frac{4}{5} ב- -1.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}=-\frac{4}{5}+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=-\frac{4}{5}+\frac{1}{16}
העלה את -\frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=-\frac{59}{80}
הוסף את -\frac{4}{5} ל- \frac{1}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}=-\frac{59}{80}
פרק x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{59}{80}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{4}=\frac{\sqrt{295}i}{20} x-\frac{1}{4}=-\frac{\sqrt{295}i}{20}
פשט.
x=\frac{\sqrt{295}i}{20}+\frac{1}{4} x=-\frac{\sqrt{295}i}{20}+\frac{1}{4}
הוסף \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}