פתור עבור x
x=1
x=2
גרף
שתף
הועתק ללוח
x|-2!|+x=xx+2
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x.
x|-2!|+x=x^{2}+2
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
x|-2|+x=x^{2}+2
העצרת של 2 היא 2.
x\times 2+x=x^{2}+2
הערך המוחלט של מספר ממשי a הוא a כאשר a\geq 0, או -a כאשר a<0. הערך המוחלט של -2 הוא 2.
3x=x^{2}+2
כנס את x\times 2 ו- x כדי לקבל 3x.
3x-x^{2}=2
החסר x^{2} משני האגפים.
3x-x^{2}-2=0
החסר 2 משני האגפים.
-x^{2}+3x-2=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\left(-1\right)\left(-2\right)}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- 3 במקום b, וב- -2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-3±\sqrt{9-4\left(-1\right)\left(-2\right)}}{2\left(-1\right)}
3 בריבוע.
x=\frac{-3±\sqrt{9+4\left(-2\right)}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-3±\sqrt{9-8}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- -2.
x=\frac{-3±\sqrt{1}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 9 ל- -8.
x=\frac{-3±1}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 1.
x=\frac{-3±1}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=-\frac{2}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±1}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- 1.
x=1
חלק את -2 ב- -2.
x=-\frac{4}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±1}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 1 מ- -3.
x=2
חלק את -4 ב- -2.
x=1 x=2
המשוואה נפתרה כעת.
x|-2!|+x=xx+2
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x.
x|-2!|+x=x^{2}+2
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
x|-2|+x=x^{2}+2
העצרת של 2 היא 2.
x\times 2+x=x^{2}+2
הערך המוחלט של מספר ממשי a הוא a כאשר a\geq 0, או -a כאשר a<0. הערך המוחלט של -2 הוא 2.
3x=x^{2}+2
כנס את x\times 2 ו- x כדי לקבל 3x.
3x-x^{2}=2
החסר x^{2} משני האגפים.
-x^{2}+3x=2
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}+3x}{-1}=\frac{2}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\frac{3}{-1}x=\frac{2}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}-3x=\frac{2}{-1}
חלק את 3 ב- -1.
x^{2}-3x=-2
חלק את 2 ב- -1.
x^{2}-3x+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}=-2+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את -3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=-2+\frac{9}{4}
העלה את -\frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=\frac{1}{4}
הוסף את -2 ל- \frac{9}{4}.
\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{1}{4}
פרק x^{2}-3x+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{2}=\frac{1}{2} x-\frac{3}{2}=-\frac{1}{2}
פשט.
x=2 x=1
הוסף \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}