פרק לגורמים
\left(x-9\right)\left(x+3\right)
הערך
\left(x-9\right)\left(x+3\right)
גרף
שתף
הועתק ללוח
a+b=-6 ab=1\left(-27\right)=-27
פרק את הביטוי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את הביטוי כ- x^{2}+ax+bx-27. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-27 3,-9
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -27.
1-27=-26 3-9=-6
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-9 b=3
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -6.
\left(x^{2}-9x\right)+\left(3x-27\right)
שכתב את x^{2}-6x-27 כ- \left(x^{2}-9x\right)+\left(3x-27\right).
x\left(x-9\right)+3\left(x-9\right)
הוצא את הגורם המשותף x בקבוצה הראשונה ואת 3 בקבוצה השניה.
\left(x-9\right)\left(x+3\right)
הוצא את האיבר המשותף x-9 באמצעות חוק הפילוג.
x^{2}-6x-27=0
ניתן לפרק פולינום ריבועי לגורמים באמצעות הטרנספורמציה ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right), כאשר x_{1} ו- x_{2} הם הפתרונות של המשוואה הריבועית ax^{2}+bx+c=0.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{\left(-6\right)^{2}-4\left(-27\right)}}{2}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-4\left(-27\right)}}{2}
-6 בריבוע.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36+108}}{2}
הכפל את -4 ב- -27.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{144}}{2}
הוסף את 36 ל- 108.
x=\frac{-\left(-6\right)±12}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 144.
x=\frac{6±12}{2}
ההופכי של -6 הוא 6.
x=\frac{18}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±12}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 6 ל- 12.
x=9
חלק את 18 ב- 2.
x=-\frac{6}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±12}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 12 מ- 6.
x=-3
חלק את -6 ב- 2.
x^{2}-6x-27=\left(x-9\right)\left(x-\left(-3\right)\right)
פרק את הביטוי המקורי לגורמים באמצעות ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right). השתמש ב- 9 במקום x_{1} וב- -3 במקום x_{2}.
x^{2}-6x-27=\left(x-9\right)\left(x+3\right)
פשט את כל הביטויים של הצורה p-\left(-q\right) ל- p+q.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}