פתור עבור x
x=\frac{3\sqrt{37}}{37}+1\approx 1.493196962
x=-\frac{3\sqrt{37}}{37}+1\approx 0.506803038
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}-2x+\frac{28}{37}=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\times \frac{28}{37}}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- \frac{28}{37} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\times \frac{28}{37}}}{2}
-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-\frac{112}{37}}}{2}
הכפל את -4 ב- \frac{28}{37}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\frac{36}{37}}}{2}
הוסף את 4 ל- -\frac{112}{37}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\frac{6\sqrt{37}}{37}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{36}{37}.
x=\frac{2±\frac{6\sqrt{37}}{37}}{2}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{\frac{6\sqrt{37}}{37}+2}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±\frac{6\sqrt{37}}{37}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- \frac{6\sqrt{37}}{37}.
x=\frac{3\sqrt{37}}{37}+1
חלק את 2+\frac{6\sqrt{37}}{37} ב- 2.
x=\frac{-\frac{6\sqrt{37}}{37}+2}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±\frac{6\sqrt{37}}{37}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{6\sqrt{37}}{37} מ- 2.
x=-\frac{3\sqrt{37}}{37}+1
חלק את 2-\frac{6\sqrt{37}}{37} ב- 2.
x=\frac{3\sqrt{37}}{37}+1 x=-\frac{3\sqrt{37}}{37}+1
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}-2x+\frac{28}{37}=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}-2x+\frac{28}{37}-\frac{28}{37}=-\frac{28}{37}
החסר \frac{28}{37} משני אגפי המשוואה.
x^{2}-2x=-\frac{28}{37}
החסרת \frac{28}{37} מעצמו נותנת 0.
x^{2}-2x+1=-\frac{28}{37}+1
חלק את -2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-2x+1=\frac{9}{37}
הוסף את -\frac{28}{37} ל- 1.
\left(x-1\right)^{2}=\frac{9}{37}
פרק x^{2}-2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-1\right)^{2}}=\sqrt{\frac{9}{37}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-1=\frac{3\sqrt{37}}{37} x-1=-\frac{3\sqrt{37}}{37}
פשט.
x=\frac{3\sqrt{37}}{37}+1 x=-\frac{3\sqrt{37}}{37}+1
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}