פתור עבור x
x=-1
x = \frac{3}{2} = 1\frac{1}{2} = 1.5
גרף
שתף
הועתק ללוח
2x^{2}-x-3=0
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 2.
a+b=-1 ab=2\left(-3\right)=-6
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 2x^{2}+ax+bx-3. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-6 2,-3
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -6.
1-6=-5 2-3=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-3 b=2
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(2x^{2}-3x\right)+\left(2x-3\right)
שכתב את 2x^{2}-x-3 כ- \left(2x^{2}-3x\right)+\left(2x-3\right).
x\left(2x-3\right)+2x-3
הוצא את הגורם המשותף x ב- 2x^{2}-3x.
\left(2x-3\right)\left(x+1\right)
הוצא את האיבר המשותף 2x-3 באמצעות חוק הפילוג.
x=\frac{3}{2} x=-1
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 2x-3=0 ו- x+1=0.
2x^{2}-x-3=0
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 2.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\times 2\left(-3\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- -3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-8\left(-3\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+24}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -3.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{25}}{2\times 2}
הוסף את 1 ל- 24.
x=\frac{-\left(-1\right)±5}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 25.
x=\frac{1±5}{2\times 2}
ההופכי של -1 הוא 1.
x=\frac{1±5}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{6}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±5}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- 5.
x=\frac{3}{2}
צמצם את השבר \frac{6}{4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=-\frac{4}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±5}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 5 מ- 1.
x=-1
חלק את -4 ב- 4.
x=\frac{3}{2} x=-1
המשוואה נפתרה כעת.
2x^{2}-x-3=0
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 2.
2x^{2}-x=3
הוסף 3 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
\frac{2x^{2}-x}{2}=\frac{3}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}-\frac{1}{2}x=\frac{3}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{3}{2}+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{3}{2}+\frac{1}{16}
העלה את -\frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{25}{16}
הוסף את \frac{3}{2} ל- \frac{1}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{25}{16}
פרק x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{4}=\frac{5}{4} x-\frac{1}{4}=-\frac{5}{4}
פשט.
x=\frac{3}{2} x=-1
הוסף \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}