דילוג לתוכן העיקרי
פתור עבור x
Tick mark Image
גרף

בעיות דומות מחיפוש באינטרנט

שתף

x^{2}-\frac{3}{4}x-\frac{1}{2}=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}-4\left(-\frac{1}{2}\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -\frac{3}{4} במקום b, וב- -\frac{1}{2} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\frac{9}{16}-4\left(-\frac{1}{2}\right)}}{2}
העלה את ‎-\frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\frac{9}{16}+2}}{2}
הכפל את ‎-4 ב- ‎-\frac{1}{2}.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\frac{41}{16}}}{2}
הוסף את ‎\frac{9}{16} ל- ‎2.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\frac{\sqrt{41}}{4}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{41}{16}.
x=\frac{\frac{3}{4}±\frac{\sqrt{41}}{4}}{2}
ההופכי של ‎-\frac{3}{4} הוא ‎\frac{3}{4}.
x=\frac{\sqrt{41}+3}{2\times 4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{3}{4}±\frac{\sqrt{41}}{4}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎\frac{3}{4} ל- ‎\frac{\sqrt{41}}{4}.
x=\frac{\sqrt{41}+3}{8}
חלק את ‎\frac{3+\sqrt{41}}{4} ב- ‎2.
x=\frac{3-\sqrt{41}}{2\times 4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{3}{4}±\frac{\sqrt{41}}{4}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר ‎\frac{\sqrt{41}}{4} מ- ‎\frac{3}{4}.
x=\frac{3-\sqrt{41}}{8}
חלק את ‎\frac{3-\sqrt{41}}{4} ב- ‎2.
x=\frac{\sqrt{41}+3}{8} x=\frac{3-\sqrt{41}}{8}
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}-\frac{3}{4}x-\frac{1}{2}=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}-\frac{3}{4}x-\frac{1}{2}-\left(-\frac{1}{2}\right)=-\left(-\frac{1}{2}\right)
הוסף ‎\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
x^{2}-\frac{3}{4}x=-\left(-\frac{1}{2}\right)
החסרת -\frac{1}{2} מעצמו נותנת 0.
x^{2}-\frac{3}{4}x=\frac{1}{2}
החסר ‎-\frac{1}{2} מ- ‎0.
x^{2}-\frac{3}{4}x+\left(-\frac{3}{8}\right)^{2}=\frac{1}{2}+\left(-\frac{3}{8}\right)^{2}
חלק את ‎-\frac{3}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎-\frac{3}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{3}{4}x+\frac{9}{64}=\frac{1}{2}+\frac{9}{64}
העלה את ‎-\frac{3}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{3}{4}x+\frac{9}{64}=\frac{41}{64}
הוסף את ‎\frac{1}{2} ל- ‎\frac{9}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{3}{8}\right)^{2}=\frac{41}{64}
פרק x^{2}-\frac{3}{4}x+\frac{9}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{41}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{8}=\frac{\sqrt{41}}{8} x-\frac{3}{8}=-\frac{\sqrt{41}}{8}
פשט.
x=\frac{\sqrt{41}+3}{8} x=\frac{3-\sqrt{41}}{8}
הוסף ‎\frac{3}{8} לשני אגפי המשוואה.