דילוג לתוכן העיקרי
פתור עבור x
Tick mark Image
גרף

בעיות דומות מחיפוש באינטרנט

שתף

x^{2}-\frac{1}{10}x-\frac{3}{10}=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{10}\right)±\sqrt{\left(-\frac{1}{10}\right)^{2}-4\left(-\frac{3}{10}\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -\frac{1}{10} במקום b, וב- -\frac{3}{10} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{10}\right)±\sqrt{\frac{1}{100}-4\left(-\frac{3}{10}\right)}}{2}
העלה את ‎-\frac{1}{10} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{10}\right)±\sqrt{\frac{1}{100}+\frac{6}{5}}}{2}
הכפל את ‎-4 ב- ‎-\frac{3}{10}.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{10}\right)±\sqrt{\frac{121}{100}}}{2}
הוסף את ‎\frac{1}{100} ל- ‎\frac{6}{5} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{10}\right)±\frac{11}{10}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{121}{100}.
x=\frac{\frac{1}{10}±\frac{11}{10}}{2}
ההופכי של ‎-\frac{1}{10} הוא ‎\frac{1}{10}.
x=\frac{\frac{6}{5}}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{1}{10}±\frac{11}{10}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎\frac{1}{10} ל- ‎\frac{11}{10} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{3}{5}
חלק את ‎\frac{6}{5} ב- ‎2.
x=-\frac{1}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{1}{10}±\frac{11}{10}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר את \frac{1}{10} מ- \frac{11}{10} על-ידי מציאת מכנה משותף והחסרת המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{3}{5} x=-\frac{1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}-\frac{1}{10}x-\frac{3}{10}=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}-\frac{1}{10}x-\frac{3}{10}-\left(-\frac{3}{10}\right)=-\left(-\frac{3}{10}\right)
הוסף ‎\frac{3}{10} לשני אגפי המשוואה.
x^{2}-\frac{1}{10}x=-\left(-\frac{3}{10}\right)
החסרת -\frac{3}{10} מעצמו נותנת 0.
x^{2}-\frac{1}{10}x=\frac{3}{10}
החסר ‎-\frac{3}{10} מ- ‎0.
x^{2}-\frac{1}{10}x+\left(-\frac{1}{20}\right)^{2}=\frac{3}{10}+\left(-\frac{1}{20}\right)^{2}
חלק את ‎-\frac{1}{10}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎-\frac{1}{20}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{20} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{10}x+\frac{1}{400}=\frac{3}{10}+\frac{1}{400}
העלה את ‎-\frac{1}{20} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{10}x+\frac{1}{400}=\frac{121}{400}
הוסף את ‎\frac{3}{10} ל- ‎\frac{1}{400} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{20}\right)^{2}=\frac{121}{400}
פרק x^{2}-\frac{1}{10}x+\frac{1}{400} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{20}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{121}{400}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{20}=\frac{11}{20} x-\frac{1}{20}=-\frac{11}{20}
פשט.
x=\frac{3}{5} x=-\frac{1}{2}
הוסף ‎\frac{1}{20} לשני אגפי המשוואה.