פתור עבור x
x=2\sqrt{26}-1\approx 9.198039027
x=-2\sqrt{26}-1\approx -11.198039027
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}+2x-3=100
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x^{2}+2x-3-100=100-100
החסר 100 משני אגפי המשוואה.
x^{2}+2x-3-100=0
החסרת 100 מעצמו נותנת 0.
x^{2}+2x-103=0
החסר 100 מ- -3.
x=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\left(-103\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -103 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-2±\sqrt{4-4\left(-103\right)}}{2}
2 בריבוע.
x=\frac{-2±\sqrt{4+412}}{2}
הכפל את -4 ב- -103.
x=\frac{-2±\sqrt{416}}{2}
הוסף את 4 ל- 412.
x=\frac{-2±4\sqrt{26}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 416.
x=\frac{4\sqrt{26}-2}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±4\sqrt{26}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 4\sqrt{26}.
x=2\sqrt{26}-1
חלק את -2+4\sqrt{26} ב- 2.
x=\frac{-4\sqrt{26}-2}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±4\sqrt{26}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{26} מ- -2.
x=-2\sqrt{26}-1
חלק את -2-4\sqrt{26} ב- 2.
x=2\sqrt{26}-1 x=-2\sqrt{26}-1
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}+2x-3=100
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}+2x-3-\left(-3\right)=100-\left(-3\right)
הוסף 3 לשני אגפי המשוואה.
x^{2}+2x=100-\left(-3\right)
החסרת -3 מעצמו נותנת 0.
x^{2}+2x=103
החסר -3 מ- 100.
x^{2}+2x+1^{2}=103+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+2x+1=103+1
1 בריבוע.
x^{2}+2x+1=104
הוסף את 103 ל- 1.
\left(x+1\right)^{2}=104
פרק x^{2}+2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+1\right)^{2}}=\sqrt{104}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+1=2\sqrt{26} x+1=-2\sqrt{26}
פשט.
x=2\sqrt{26}-1 x=-2\sqrt{26}-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}