פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{10}}{6}-\frac{1}{3}\approx 0.193712943
x=-\frac{\sqrt{10}}{6}-\frac{1}{3}\approx -0.86037961
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}+\frac{2}{3}x-\frac{1}{6}=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\frac{2}{3}±\sqrt{\left(\frac{2}{3}\right)^{2}-4\left(-\frac{1}{6}\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- \frac{2}{3} במקום b, וב- -\frac{1}{6} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\frac{2}{3}±\sqrt{\frac{4}{9}-4\left(-\frac{1}{6}\right)}}{2}
העלה את \frac{2}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\frac{2}{3}±\sqrt{\frac{4}{9}+\frac{2}{3}}}{2}
הכפל את -4 ב- -\frac{1}{6}.
x=\frac{-\frac{2}{3}±\sqrt{\frac{10}{9}}}{2}
הוסף את \frac{4}{9} ל- \frac{2}{3} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{-\frac{2}{3}±\frac{\sqrt{10}}{3}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{10}{9}.
x=\frac{\sqrt{10}-2}{2\times 3}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-\frac{2}{3}±\frac{\sqrt{10}}{3}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -\frac{2}{3} ל- \frac{\sqrt{10}}{3}.
x=\frac{\sqrt{10}}{6}-\frac{1}{3}
חלק את \frac{-2+\sqrt{10}}{3} ב- 2.
x=\frac{-\sqrt{10}-2}{2\times 3}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-\frac{2}{3}±\frac{\sqrt{10}}{3}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{\sqrt{10}}{3} מ- -\frac{2}{3}.
x=-\frac{\sqrt{10}}{6}-\frac{1}{3}
חלק את \frac{-2-\sqrt{10}}{3} ב- 2.
x=\frac{\sqrt{10}}{6}-\frac{1}{3} x=-\frac{\sqrt{10}}{6}-\frac{1}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}+\frac{2}{3}x-\frac{1}{6}=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}+\frac{2}{3}x-\frac{1}{6}-\left(-\frac{1}{6}\right)=-\left(-\frac{1}{6}\right)
הוסף \frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה.
x^{2}+\frac{2}{3}x=-\left(-\frac{1}{6}\right)
החסרת -\frac{1}{6} מעצמו נותנת 0.
x^{2}+\frac{2}{3}x=\frac{1}{6}
החסר -\frac{1}{6} מ- 0.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\left(\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{1}{6}+\left(\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את \frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=\frac{1}{6}+\frac{1}{9}
העלה את \frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=\frac{5}{18}
הוסף את \frac{1}{6} ל- \frac{1}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{5}{18}
פרק x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{5}{18}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{3}=\frac{\sqrt{10}}{6} x+\frac{1}{3}=-\frac{\sqrt{10}}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{10}}{6}-\frac{1}{3} x=-\frac{\sqrt{10}}{6}-\frac{1}{3}
החסר \frac{1}{3} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}