פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{989} + 53}{14} \approx 6.032026456
x = \frac{53 - \sqrt{989}}{14} \approx 1.539402115
גרף
שתף
הועתק ללוח
64-48x+9x^{2}=11-\left(3-2x\right)\left(4+x\right)
השתמש בבינום של ניוטון \left(a-b\right)^{2}=a^{2}-2ab+b^{2} כדי להרחיב את \left(8-3x\right)^{2}.
64-48x+9x^{2}=11-\left(12-5x-2x^{2}\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3-2x ב- 4+x ולכנס איברים דומים.
64-48x+9x^{2}=11-12+5x+2x^{2}
כדי למצוא את ההופכי של 12-5x-2x^{2}, מצא את ההופכי של כל איבר.
64-48x+9x^{2}=-1+5x+2x^{2}
החסר את 12 מ- 11 כדי לקבל -1.
64-48x+9x^{2}-\left(-1\right)=5x+2x^{2}
החסר -1 משני האגפים.
64-48x+9x^{2}+1=5x+2x^{2}
ההופכי של -1 הוא 1.
64-48x+9x^{2}+1-5x=2x^{2}
החסר 5x משני האגפים.
65-48x+9x^{2}-5x=2x^{2}
חבר את 64 ו- 1 כדי לקבל 65.
65-53x+9x^{2}=2x^{2}
כנס את -48x ו- -5x כדי לקבל -53x.
65-53x+9x^{2}-2x^{2}=0
החסר 2x^{2} משני האגפים.
65-53x+7x^{2}=0
כנס את 9x^{2} ו- -2x^{2} כדי לקבל 7x^{2}.
7x^{2}-53x+65=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-53\right)±\sqrt{\left(-53\right)^{2}-4\times 7\times 65}}{2\times 7}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 7 במקום a, ב- -53 במקום b, וב- 65 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-53\right)±\sqrt{2809-4\times 7\times 65}}{2\times 7}
-53 בריבוע.
x=\frac{-\left(-53\right)±\sqrt{2809-28\times 65}}{2\times 7}
הכפל את -4 ב- 7.
x=\frac{-\left(-53\right)±\sqrt{2809-1820}}{2\times 7}
הכפל את -28 ב- 65.
x=\frac{-\left(-53\right)±\sqrt{989}}{2\times 7}
הוסף את 2809 ל- -1820.
x=\frac{53±\sqrt{989}}{2\times 7}
ההופכי של -53 הוא 53.
x=\frac{53±\sqrt{989}}{14}
הכפל את 2 ב- 7.
x=\frac{\sqrt{989}+53}{14}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{53±\sqrt{989}}{14} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 53 ל- \sqrt{989}.
x=\frac{53-\sqrt{989}}{14}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{53±\sqrt{989}}{14} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{989} מ- 53.
x=\frac{\sqrt{989}+53}{14} x=\frac{53-\sqrt{989}}{14}
המשוואה נפתרה כעת.
64-48x+9x^{2}=11-\left(3-2x\right)\left(4+x\right)
השתמש בבינום של ניוטון \left(a-b\right)^{2}=a^{2}-2ab+b^{2} כדי להרחיב את \left(8-3x\right)^{2}.
64-48x+9x^{2}=11-\left(12-5x-2x^{2}\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3-2x ב- 4+x ולכנס איברים דומים.
64-48x+9x^{2}=11-12+5x+2x^{2}
כדי למצוא את ההופכי של 12-5x-2x^{2}, מצא את ההופכי של כל איבר.
64-48x+9x^{2}=-1+5x+2x^{2}
החסר את 12 מ- 11 כדי לקבל -1.
64-48x+9x^{2}-5x=-1+2x^{2}
החסר 5x משני האגפים.
64-53x+9x^{2}=-1+2x^{2}
כנס את -48x ו- -5x כדי לקבל -53x.
64-53x+9x^{2}-2x^{2}=-1
החסר 2x^{2} משני האגפים.
64-53x+7x^{2}=-1
כנס את 9x^{2} ו- -2x^{2} כדי לקבל 7x^{2}.
-53x+7x^{2}=-1-64
החסר 64 משני האגפים.
-53x+7x^{2}=-65
החסר את 64 מ- -1 כדי לקבל -65.
7x^{2}-53x=-65
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{7x^{2}-53x}{7}=-\frac{65}{7}
חלק את שני האגפים ב- 7.
x^{2}-\frac{53}{7}x=-\frac{65}{7}
חילוק ב- 7 מבטל את ההכפלה ב- 7.
x^{2}-\frac{53}{7}x+\left(-\frac{53}{14}\right)^{2}=-\frac{65}{7}+\left(-\frac{53}{14}\right)^{2}
חלק את -\frac{53}{7}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{53}{14}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{53}{14} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{53}{7}x+\frac{2809}{196}=-\frac{65}{7}+\frac{2809}{196}
העלה את -\frac{53}{14} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{53}{7}x+\frac{2809}{196}=\frac{989}{196}
הוסף את -\frac{65}{7} ל- \frac{2809}{196} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{53}{14}\right)^{2}=\frac{989}{196}
פרק x^{2}-\frac{53}{7}x+\frac{2809}{196} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{53}{14}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{989}{196}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{53}{14}=\frac{\sqrt{989}}{14} x-\frac{53}{14}=-\frac{\sqrt{989}}{14}
פשט.
x=\frac{\sqrt{989}+53}{14} x=\frac{53-\sqrt{989}}{14}
הוסף \frac{53}{14} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}