פתור עבור m, n
m=-1
n=3
שתף
הועתק ללוח
m+2n=5,-2m+n+2=7
כדי לפתור זוג משוואות באמצעות החלפה, תחילה פתור אחת מהמשוואות עבור אחד מהמשתנים. לאחר מכן החלף את התוצאה עבור משתנה זה במשוואה השניה.
m+2n=5
בחר אחת מהמשוואות ופתור אותה עבור m על-ידי בידוד m בצד השמאלי של סימן השוויון.
m=-2n+5
החסר 2n משני אגפי המשוואה.
-2\left(-2n+5\right)+n+2=7
השתמש ב- -2n+5 במקום m במשוואה השניה, -2m+n+2=7.
4n-10+n+2=7
הכפל את -2 ב- -2n+5.
5n-10+2=7
הוסף את 4n ל- n.
5n-8=7
הוסף את -10 ל- 2.
5n=15
הוסף 8 לשני אגפי המשוואה.
n=3
חלק את שני האגפים ב- 5.
m=-2\times 3+5
השתמש ב- 3 במקום n ב- m=-2n+5. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את m ישירות.
m=-6+5
הכפל את -2 ב- 3.
m=-1
הוסף את 5 ל- -6.
m=-1,n=3
המערכת נפתרה כעת.
m+2n=5,-2m+n+2=7
העבר את המשוואות לצורה סטנדרטית ולאחר מכן השתמש במטריצות כדי לפתור את מערכת המשוואות.
\left(\begin{matrix}1&2\\-2&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}5\\5\end{matrix}\right)
כתוב את המשוואות בצורת מטריצה.
inverse(\left(\begin{matrix}1&2\\-2&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1&2\\-2&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}1&2\\-2&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}5\\5\end{matrix}\right)
הכפל את המשוואה שבצד השמאלי במטריצה ההופכית של \left(\begin{matrix}1&2\\-2&1\end{matrix}\right).
\left(\begin{matrix}1&0\\0&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}1&2\\-2&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}5\\5\end{matrix}\right)
המכפלה של מטריצה וההופכי שלה היא מטריצת הזהות.
\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}1&2\\-2&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}5\\5\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות בצד השמאלי של סימן השוויון.
\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{1-2\left(-2\right)}&-\frac{2}{1-2\left(-2\right)}\\-\frac{-2}{1-2\left(-2\right)}&\frac{1}{1-2\left(-2\right)}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}5\\5\end{matrix}\right)
עבור המטריצה 2\times 2 \left(\begin{matrix}a&b\\c&d\end{matrix}\right), המטריצה ההפוכה היא \left(\begin{matrix}\frac{d}{ad-bc}&\frac{-b}{ad-bc}\\\frac{-c}{ad-bc}&\frac{a}{ad-bc}\end{matrix}\right), כדי שניתן יהיה לכתוב מחדש את משוואת המטריצה כבעיית הכפלת מטריצה.
\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{5}&-\frac{2}{5}\\\frac{2}{5}&\frac{1}{5}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}5\\5\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{5}\times 5-\frac{2}{5}\times 5\\\frac{2}{5}\times 5+\frac{1}{5}\times 5\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות.
\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-1\\3\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
m=-1,n=3
חלץ את רכיבי המטריצה m ו- n.
m+2n=5,-2m+n+2=7
כדי לפתור באמצעות אלימינציה, המקדמים של אחד מהמשתנים חייבים להיות זהים בשתי המשוואות כדי שהמשתנה יתבטל בעת החסרת משוואה אחת מהשניה.
-2m-2\times 2n=-2\times 5,-2m+n+2=7
כדי להפוך את m ו- -2m לשווים, הכפל את כל האיברים בכל אגף של המשוואה הראשונה ב- -2 ואת כל האיברים בכל אגף של המשוואה השניה ב- 1.
-2m-4n=-10,-2m+n+2=7
פשט.
-2m+2m-4n-n-2=-10-7
החסר את -2m+n+2=7 מ- -2m-4n=-10 על-ידי חיסור איברים דומים בכל אחד מהצדדים של סימן השוויון.
-4n-n-2=-10-7
הוסף את -2m ל- 2m. האיברים -2m ו- 2m מבטלים זה את זה, ונותרת משוואה שכוללת משתנה אחד בלבד ושניתן לפתור אותה.
-5n-2=-10-7
הוסף את -4n ל- -n.
-5n-2=-17
הוסף את -10 ל- -7.
-5n=-15
הוסף 2 לשני אגפי המשוואה.
n=3
חלק את שני האגפים ב- -5.
-2m+3+2=7
השתמש ב- 3 במקום n ב- -2m+n+2=7. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את m ישירות.
-2m+5=7
הוסף את 3 ל- 2.
-2m=2
החסר 5 משני אגפי המשוואה.
m=-1
חלק את שני האגפים ב- -2.
m=-1,n=3
המערכת נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}