פתור עבור x, y
x=\frac{1}{4}=0.25
y=\frac{1}{3}\approx 0.333333333
גרף
שתף
הועתק ללוח
\frac{3}{2}x+6y=\frac{19}{8},\frac{1}{2}x-9y=-\frac{23}{8}
כדי לפתור זוג משוואות באמצעות החלפה, תחילה פתור אחת מהמשוואות עבור אחד מהמשתנים. לאחר מכן החלף את התוצאה עבור משתנה זה במשוואה השניה.
\frac{3}{2}x+6y=\frac{19}{8}
בחר אחת מהמשוואות ופתור אותה עבור x על-ידי בידוד x בצד השמאלי של סימן השוויון.
\frac{3}{2}x=-6y+\frac{19}{8}
החסר 6y משני אגפי המשוואה.
x=\frac{2}{3}\left(-6y+\frac{19}{8}\right)
חלק את שני אגפי המשוואה ב- \frac{3}{2}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
x=-4y+\frac{19}{12}
הכפל את \frac{2}{3} ב- -6y+\frac{19}{8}.
\frac{1}{2}\left(-4y+\frac{19}{12}\right)-9y=-\frac{23}{8}
השתמש ב- -4y+\frac{19}{12} במקום x במשוואה השניה, \frac{1}{2}x-9y=-\frac{23}{8}.
-2y+\frac{19}{24}-9y=-\frac{23}{8}
הכפל את \frac{1}{2} ב- -4y+\frac{19}{12}.
-11y+\frac{19}{24}=-\frac{23}{8}
הוסף את -2y ל- -9y.
-11y=-\frac{11}{3}
החסר \frac{19}{24} משני אגפי המשוואה.
y=\frac{1}{3}
חלק את שני האגפים ב- -11.
x=-4\times \frac{1}{3}+\frac{19}{12}
השתמש ב- \frac{1}{3} במקום y ב- x=-4y+\frac{19}{12}. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את x ישירות.
x=-\frac{4}{3}+\frac{19}{12}
הכפל את -4 ב- \frac{1}{3}.
x=\frac{1}{4}
הוסף את \frac{19}{12} ל- -\frac{4}{3} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{1}{4},y=\frac{1}{3}
המערכת נפתרה כעת.
\frac{3}{2}x+6y=\frac{19}{8},\frac{1}{2}x-9y=-\frac{23}{8}
העבר את המשוואות לצורה סטנדרטית ולאחר מכן השתמש במטריצות כדי לפתור את מערכת המשוואות.
\left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&6\\\frac{1}{2}&-9\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}x\\y\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{19}{8}\\-\frac{23}{8}\end{matrix}\right)
כתוב את המשוואות בצורת מטריצה.
inverse(\left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&6\\\frac{1}{2}&-9\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&6\\\frac{1}{2}&-9\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}x\\y\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&6\\\frac{1}{2}&-9\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}\frac{19}{8}\\-\frac{23}{8}\end{matrix}\right)
הכפל את המשוואה שבצד השמאלי במטריצה ההופכית של \left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&6\\\frac{1}{2}&-9\end{matrix}\right).
\left(\begin{matrix}1&0\\0&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}x\\y\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&6\\\frac{1}{2}&-9\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}\frac{19}{8}\\-\frac{23}{8}\end{matrix}\right)
המכפלה של מטריצה וההופכי שלה היא מטריצת הזהות.
\left(\begin{matrix}x\\y\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&6\\\frac{1}{2}&-9\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}\frac{19}{8}\\-\frac{23}{8}\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות בצד השמאלי של סימן השוויון.
\left(\begin{matrix}x\\y\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-\frac{9}{\frac{3}{2}\left(-9\right)-6\times \frac{1}{2}}&-\frac{6}{\frac{3}{2}\left(-9\right)-6\times \frac{1}{2}}\\-\frac{\frac{1}{2}}{\frac{3}{2}\left(-9\right)-6\times \frac{1}{2}}&\frac{\frac{3}{2}}{\frac{3}{2}\left(-9\right)-6\times \frac{1}{2}}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}\frac{19}{8}\\-\frac{23}{8}\end{matrix}\right)
עבור המטריצה 2\times 2 \left(\begin{matrix}a&b\\c&d\end{matrix}\right), המטריצה ההפוכה היא \left(\begin{matrix}\frac{d}{ad-bc}&\frac{-b}{ad-bc}\\\frac{-c}{ad-bc}&\frac{a}{ad-bc}\end{matrix}\right), כדי שניתן יהיה לכתוב מחדש את משוואת המטריצה כבעיית הכפלת מטריצה.
\left(\begin{matrix}x\\y\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{6}{11}&\frac{4}{11}\\\frac{1}{33}&-\frac{1}{11}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}\frac{19}{8}\\-\frac{23}{8}\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
\left(\begin{matrix}x\\y\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{6}{11}\times \frac{19}{8}+\frac{4}{11}\left(-\frac{23}{8}\right)\\\frac{1}{33}\times \frac{19}{8}-\frac{1}{11}\left(-\frac{23}{8}\right)\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות.
\left(\begin{matrix}x\\y\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{4}\\\frac{1}{3}\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
x=\frac{1}{4},y=\frac{1}{3}
חלץ את רכיבי המטריצה x ו- y.
\frac{3}{2}x+6y=\frac{19}{8},\frac{1}{2}x-9y=-\frac{23}{8}
כדי לפתור באמצעות אלימינציה, המקדמים של אחד מהמשתנים חייבים להיות זהים בשתי המשוואות כדי שהמשתנה יתבטל בעת החסרת משוואה אחת מהשניה.
\frac{1}{2}\times \frac{3}{2}x+\frac{1}{2}\times 6y=\frac{1}{2}\times \frac{19}{8},\frac{3}{2}\times \frac{1}{2}x+\frac{3}{2}\left(-9\right)y=\frac{3}{2}\left(-\frac{23}{8}\right)
כדי להפוך את \frac{3x}{2} ו- \frac{x}{2} לשווים, הכפל את כל האיברים בכל אגף של המשוואה הראשונה ב- \frac{1}{2} ואת כל האיברים בכל אגף של המשוואה השניה ב- \frac{3}{2}.
\frac{3}{4}x+3y=\frac{19}{16},\frac{3}{4}x-\frac{27}{2}y=-\frac{69}{16}
פשט.
\frac{3}{4}x-\frac{3}{4}x+3y+\frac{27}{2}y=\frac{19+69}{16}
החסר את \frac{3}{4}x-\frac{27}{2}y=-\frac{69}{16} מ- \frac{3}{4}x+3y=\frac{19}{16} על-ידי חיסור איברים דומים בכל אחד מהצדדים של סימן השוויון.
3y+\frac{27}{2}y=\frac{19+69}{16}
הוסף את \frac{3x}{4} ל- -\frac{3x}{4}. האיברים \frac{3x}{4} ו- -\frac{3x}{4} מבטלים זה את זה, ונותרת משוואה שכוללת משתנה אחד בלבד ושניתן לפתור אותה.
\frac{33}{2}y=\frac{19+69}{16}
הוסף את 3y ל- \frac{27y}{2}.
\frac{33}{2}y=\frac{11}{2}
הוסף את \frac{19}{16} ל- \frac{69}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
y=\frac{1}{3}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- \frac{33}{2}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
\frac{1}{2}x-9\times \frac{1}{3}=-\frac{23}{8}
השתמש ב- \frac{1}{3} במקום y ב- \frac{1}{2}x-9y=-\frac{23}{8}. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את x ישירות.
\frac{1}{2}x-3=-\frac{23}{8}
הכפל את -9 ב- \frac{1}{3}.
\frac{1}{2}x=\frac{1}{8}
הוסף 3 לשני אגפי המשוואה.
x=\frac{1}{4}
הכפל את שני האגפים ב- 2.
x=\frac{1}{4},y=\frac{1}{3}
המערכת נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}