פתור עבור n, m
n=2
m=1
שתף
הועתק ללוח
2n-3m=1,n+m=3
כדי לפתור זוג משוואות באמצעות החלפה, תחילה פתור אחת מהמשוואות עבור אחד מהמשתנים. לאחר מכן החלף את התוצאה עבור משתנה זה במשוואה השניה.
2n-3m=1
בחר אחת מהמשוואות ופתור אותה עבור n על-ידי בידוד n בצד השמאלי של סימן השוויון.
2n=3m+1
הוסף 3m לשני אגפי המשוואה.
n=\frac{1}{2}\left(3m+1\right)
חלק את שני האגפים ב- 2.
n=\frac{3}{2}m+\frac{1}{2}
הכפל את \frac{1}{2} ב- 3m+1.
\frac{3}{2}m+\frac{1}{2}+m=3
השתמש ב- \frac{3m+1}{2} במקום n במשוואה השניה, n+m=3.
\frac{5}{2}m+\frac{1}{2}=3
הוסף את \frac{3m}{2} ל- m.
\frac{5}{2}m=\frac{5}{2}
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
m=1
חלק את שני אגפי המשוואה ב- \frac{5}{2}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
n=\frac{3+1}{2}
השתמש ב- 1 במקום m ב- n=\frac{3}{2}m+\frac{1}{2}. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את n ישירות.
n=2
הוסף את \frac{1}{2} ל- \frac{3}{2} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
n=2,m=1
המערכת נפתרה כעת.
2n-3m=1,n+m=3
העבר את המשוואות לצורה סטנדרטית ולאחר מכן השתמש במטריצות כדי לפתור את מערכת המשוואות.
\left(\begin{matrix}2&-3\\1&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}n\\m\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}1\\3\end{matrix}\right)
כתוב את המשוואות בצורת מטריצה.
inverse(\left(\begin{matrix}2&-3\\1&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}2&-3\\1&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}n\\m\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}2&-3\\1&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1\\3\end{matrix}\right)
הכפל את המשוואה שבצד השמאלי במטריצה ההופכית של \left(\begin{matrix}2&-3\\1&1\end{matrix}\right).
\left(\begin{matrix}1&0\\0&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}n\\m\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}2&-3\\1&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1\\3\end{matrix}\right)
המכפלה של מטריצה וההופכי שלה היא מטריצת הזהות.
\left(\begin{matrix}n\\m\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}2&-3\\1&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1\\3\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות בצד השמאלי של סימן השוויון.
\left(\begin{matrix}n\\m\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{2-\left(-3\right)}&-\frac{-3}{2-\left(-3\right)}\\-\frac{1}{2-\left(-3\right)}&\frac{2}{2-\left(-3\right)}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}1\\3\end{matrix}\right)
עבור המטריצה 2\times 2 \left(\begin{matrix}a&b\\c&d\end{matrix}\right), המטריצה ההפוכה היא \left(\begin{matrix}\frac{d}{ad-bc}&\frac{-b}{ad-bc}\\\frac{-c}{ad-bc}&\frac{a}{ad-bc}\end{matrix}\right), כדי שניתן יהיה לכתוב מחדש את משוואת המטריצה כבעיית הכפלת מטריצה.
\left(\begin{matrix}n\\m\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{5}&\frac{3}{5}\\-\frac{1}{5}&\frac{2}{5}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}1\\3\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
\left(\begin{matrix}n\\m\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{5}+\frac{3}{5}\times 3\\-\frac{1}{5}+\frac{2}{5}\times 3\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות.
\left(\begin{matrix}n\\m\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}2\\1\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
n=2,m=1
חלץ את רכיבי המטריצה n ו- m.
2n-3m=1,n+m=3
כדי לפתור באמצעות אלימינציה, המקדמים של אחד מהמשתנים חייבים להיות זהים בשתי המשוואות כדי שהמשתנה יתבטל בעת החסרת משוואה אחת מהשניה.
2n-3m=1,2n+2m=2\times 3
כדי להפוך את 2n ו- n לשווים, הכפל את כל האיברים בכל אגף של המשוואה הראשונה ב- 1 ואת כל האיברים בכל אגף של המשוואה השניה ב- 2.
2n-3m=1,2n+2m=6
פשט.
2n-2n-3m-2m=1-6
החסר את 2n+2m=6 מ- 2n-3m=1 על-ידי חיסור איברים דומים בכל אחד מהצדדים של סימן השוויון.
-3m-2m=1-6
הוסף את 2n ל- -2n. האיברים 2n ו- -2n מבטלים זה את זה, ונותרת משוואה שכוללת משתנה אחד בלבד ושניתן לפתור אותה.
-5m=1-6
הוסף את -3m ל- -2m.
-5m=-5
הוסף את 1 ל- -6.
m=1
חלק את שני האגפים ב- -5.
n+1=3
השתמש ב- 1 במקום m ב- n+m=3. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את n ישירות.
n=2
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
n=2,m=1
המערכת נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}