פתור עבור x
x=\frac{5+\sqrt{39}i}{16}\approx 0.3125+0.390312375i
x=\frac{-\sqrt{39}i+5}{16}\approx 0.3125-0.390312375i
שתף
הועתק ללוח
8x^{2}-5x=-2
החסר 5x משני האגפים.
8x^{2}-5x+2=0
הוסף 2 משני הצדדים.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{\left(-5\right)^{2}-4\times 8\times 2}}{2\times 8}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 8 במקום a, ב- -5 במקום b, וב- 2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{25-4\times 8\times 2}}{2\times 8}
-5 בריבוע.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{25-32\times 2}}{2\times 8}
הכפל את -4 ב- 8.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{25-64}}{2\times 8}
הכפל את -32 ב- 2.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{-39}}{2\times 8}
הוסף את 25 ל- -64.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{39}i}{2\times 8}
הוצא את השורש הריבועי של -39.
x=\frac{5±\sqrt{39}i}{2\times 8}
ההופכי של -5 הוא 5.
x=\frac{5±\sqrt{39}i}{16}
הכפל את 2 ב- 8.
x=\frac{5+\sqrt{39}i}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{5±\sqrt{39}i}{16} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 5 ל- i\sqrt{39}.
x=\frac{-\sqrt{39}i+5}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{5±\sqrt{39}i}{16} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר i\sqrt{39} מ- 5.
x=\frac{5+\sqrt{39}i}{16} x=\frac{-\sqrt{39}i+5}{16}
המשוואה נפתרה כעת.
8x^{2}-5x=-2
החסר 5x משני האגפים.
\frac{8x^{2}-5x}{8}=-\frac{2}{8}
חלק את שני האגפים ב- 8.
x^{2}-\frac{5}{8}x=-\frac{2}{8}
חילוק ב- 8 מבטל את ההכפלה ב- 8.
x^{2}-\frac{5}{8}x=-\frac{1}{4}
צמצם את השבר \frac{-2}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{5}{8}x+\left(-\frac{5}{16}\right)^{2}=-\frac{1}{4}+\left(-\frac{5}{16}\right)^{2}
חלק את -\frac{5}{8}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{5}{16}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{5}{16} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{5}{8}x+\frac{25}{256}=-\frac{1}{4}+\frac{25}{256}
העלה את -\frac{5}{16} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{5}{8}x+\frac{25}{256}=-\frac{39}{256}
הוסף את -\frac{1}{4} ל- \frac{25}{256} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{5}{16}\right)^{2}=-\frac{39}{256}
פרק x^{2}-\frac{5}{8}x+\frac{25}{256} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{5}{16}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{39}{256}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{5}{16}=\frac{\sqrt{39}i}{16} x-\frac{5}{16}=-\frac{\sqrt{39}i}{16}
פשט.
x=\frac{5+\sqrt{39}i}{16} x=\frac{-\sqrt{39}i+5}{16}
הוסף \frac{5}{16} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}