פתור עבור b, c
b=-\frac{2}{3}\approx -0.666666667
c=-1
שתף
הועתק ללוח
\frac{1}{3}-b+c=0
שקול את המשוואה הראשונה. החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-b+c=-\frac{1}{3}
החסר \frac{1}{3} משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
3+3b+c=0
שקול את המשוואה השניה. החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
3b+c=-3
החסר 3 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-b+c=-\frac{1}{3},3b+c=-3
כדי לפתור זוג משוואות באמצעות החלפה, תחילה פתור אחת מהמשוואות עבור אחד מהמשתנים. לאחר מכן החלף את התוצאה עבור משתנה זה במשוואה השניה.
-b+c=-\frac{1}{3}
בחר אחת מהמשוואות ופתור אותה עבור b על-ידי בידוד b בצד השמאלי של סימן השוויון.
-b=-c-\frac{1}{3}
החסר c משני אגפי המשוואה.
b=-\left(-c-\frac{1}{3}\right)
חלק את שני האגפים ב- -1.
b=c+\frac{1}{3}
הכפל את -1 ב- -c-\frac{1}{3}.
3\left(c+\frac{1}{3}\right)+c=-3
השתמש ב- c+\frac{1}{3} במקום b במשוואה השניה, 3b+c=-3.
3c+1+c=-3
הכפל את 3 ב- c+\frac{1}{3}.
4c+1=-3
הוסף את 3c ל- c.
4c=-4
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
c=-1
חלק את שני האגפים ב- 4.
b=-1+\frac{1}{3}
השתמש ב- -1 במקום c ב- b=c+\frac{1}{3}. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את b ישירות.
b=-\frac{2}{3}
הוסף את \frac{1}{3} ל- -1.
b=-\frac{2}{3},c=-1
המערכת נפתרה כעת.
\frac{1}{3}-b+c=0
שקול את המשוואה הראשונה. החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-b+c=-\frac{1}{3}
החסר \frac{1}{3} משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
3+3b+c=0
שקול את המשוואה השניה. החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
3b+c=-3
החסר 3 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-b+c=-\frac{1}{3},3b+c=-3
העבר את המשוואות לצורה סטנדרטית ולאחר מכן השתמש במטריצות כדי לפתור את מערכת המשוואות.
\left(\begin{matrix}-1&1\\3&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}b\\c\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-\frac{1}{3}\\-3\end{matrix}\right)
כתוב את המשוואות בצורת מטריצה.
inverse(\left(\begin{matrix}-1&1\\3&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}-1&1\\3&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}b\\c\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}-1&1\\3&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}-\frac{1}{3}\\-3\end{matrix}\right)
הכפל את המשוואה שבצד השמאלי במטריצה ההופכית של \left(\begin{matrix}-1&1\\3&1\end{matrix}\right).
\left(\begin{matrix}1&0\\0&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}b\\c\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}-1&1\\3&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}-\frac{1}{3}\\-3\end{matrix}\right)
המכפלה של מטריצה וההופכי שלה היא מטריצת הזהות.
\left(\begin{matrix}b\\c\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}-1&1\\3&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}-\frac{1}{3}\\-3\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות בצד השמאלי של סימן השוויון.
\left(\begin{matrix}b\\c\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{-1-3}&-\frac{1}{-1-3}\\-\frac{3}{-1-3}&-\frac{1}{-1-3}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}-\frac{1}{3}\\-3\end{matrix}\right)
עבור המטריצה 2\times 2 \left(\begin{matrix}a&b\\c&d\end{matrix}\right), המטריצה ההפוכה היא \left(\begin{matrix}\frac{d}{ad-bc}&\frac{-b}{ad-bc}\\\frac{-c}{ad-bc}&\frac{a}{ad-bc}\end{matrix}\right), כדי שניתן יהיה לכתוב מחדש את משוואת המטריצה כבעיית הכפלת מטריצה.
\left(\begin{matrix}b\\c\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-\frac{1}{4}&\frac{1}{4}\\\frac{3}{4}&\frac{1}{4}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}-\frac{1}{3}\\-3\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
\left(\begin{matrix}b\\c\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-\frac{1}{4}\left(-\frac{1}{3}\right)+\frac{1}{4}\left(-3\right)\\\frac{3}{4}\left(-\frac{1}{3}\right)+\frac{1}{4}\left(-3\right)\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות.
\left(\begin{matrix}b\\c\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-\frac{2}{3}\\-1\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
b=-\frac{2}{3},c=-1
חלץ את רכיבי המטריצה b ו- c.
\frac{1}{3}-b+c=0
שקול את המשוואה הראשונה. החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-b+c=-\frac{1}{3}
החסר \frac{1}{3} משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
3+3b+c=0
שקול את המשוואה השניה. החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
3b+c=-3
החסר 3 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-b+c=-\frac{1}{3},3b+c=-3
כדי לפתור באמצעות אלימינציה, המקדמים של אחד מהמשתנים חייבים להיות זהים בשתי המשוואות כדי שהמשתנה יתבטל בעת החסרת משוואה אחת מהשניה.
-b-3b+c-c=-\frac{1}{3}+3
החסר את 3b+c=-3 מ- -b+c=-\frac{1}{3} על-ידי חיסור איברים דומים בכל אחד מהצדדים של סימן השוויון.
-b-3b=-\frac{1}{3}+3
הוסף את c ל- -c. האיברים c ו- -c מבטלים זה את זה, ונותרת משוואה שכוללת משתנה אחד בלבד ושניתן לפתור אותה.
-4b=-\frac{1}{3}+3
הוסף את -b ל- -3b.
-4b=\frac{8}{3}
הוסף את -\frac{1}{3} ל- 3.
b=-\frac{2}{3}
חלק את שני האגפים ב- -4.
3\left(-\frac{2}{3}\right)+c=-3
השתמש ב- -\frac{2}{3} במקום b ב- 3b+c=-3. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את c ישירות.
-2+c=-3
הכפל את 3 ב- -\frac{2}{3}.
c=-1
הוסף 2 לשני אגפי המשוואה.
b=-\frac{2}{3},c=-1
המערכת נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}