פתור עבור A, B
A = -\frac{7}{6} = -1\frac{1}{6} \approx -1.166666667
B = \frac{7}{6} = 1\frac{1}{6} \approx 1.166666667
שתף
הועתק ללוח
-15A+3B=21,-3A-15B=-14
כדי לפתור זוג משוואות באמצעות החלפה, תחילה פתור אחת מהמשוואות עבור אחד מהמשתנים. לאחר מכן החלף את התוצאה עבור משתנה זה במשוואה השניה.
-15A+3B=21
בחר אחת מהמשוואות ופתור אותה עבור A על-ידי בידוד A בצד השמאלי של סימן השוויון.
-15A=-3B+21
החסר 3B משני אגפי המשוואה.
A=-\frac{1}{15}\left(-3B+21\right)
חלק את שני האגפים ב- -15.
A=\frac{1}{5}B-\frac{7}{5}
הכפל את -\frac{1}{15} ב- -3B+21.
-3\left(\frac{1}{5}B-\frac{7}{5}\right)-15B=-14
השתמש ב- \frac{-7+B}{5} במקום A במשוואה השניה, -3A-15B=-14.
-\frac{3}{5}B+\frac{21}{5}-15B=-14
הכפל את -3 ב- \frac{-7+B}{5}.
-\frac{78}{5}B+\frac{21}{5}=-14
הוסף את -\frac{3B}{5} ל- -15B.
-\frac{78}{5}B=-\frac{91}{5}
החסר \frac{21}{5} משני אגפי המשוואה.
B=\frac{7}{6}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- -\frac{78}{5}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
A=\frac{1}{5}\times \frac{7}{6}-\frac{7}{5}
השתמש ב- \frac{7}{6} במקום B ב- A=\frac{1}{5}B-\frac{7}{5}. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את A ישירות.
A=\frac{7}{30}-\frac{7}{5}
הכפל את \frac{1}{5} ב- \frac{7}{6} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
A=-\frac{7}{6}
הוסף את -\frac{7}{5} ל- \frac{7}{30} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
A=-\frac{7}{6},B=\frac{7}{6}
המערכת נפתרה כעת.
-15A+3B=21,-3A-15B=-14
העבר את המשוואות לצורה סטנדרטית ולאחר מכן השתמש במטריצות כדי לפתור את מערכת המשוואות.
\left(\begin{matrix}-15&3\\-3&-15\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}A\\B\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}21\\-14\end{matrix}\right)
כתוב את המשוואות בצורת מטריצה.
inverse(\left(\begin{matrix}-15&3\\-3&-15\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}-15&3\\-3&-15\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}A\\B\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}-15&3\\-3&-15\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}21\\-14\end{matrix}\right)
הכפל את המשוואה שבצד השמאלי במטריצה ההופכית של \left(\begin{matrix}-15&3\\-3&-15\end{matrix}\right).
\left(\begin{matrix}1&0\\0&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}A\\B\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}-15&3\\-3&-15\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}21\\-14\end{matrix}\right)
המכפלה של מטריצה וההופכי שלה היא מטריצת הזהות.
\left(\begin{matrix}A\\B\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}-15&3\\-3&-15\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}21\\-14\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות בצד השמאלי של סימן השוויון.
\left(\begin{matrix}A\\B\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-\frac{15}{-15\left(-15\right)-3\left(-3\right)}&-\frac{3}{-15\left(-15\right)-3\left(-3\right)}\\-\frac{-3}{-15\left(-15\right)-3\left(-3\right)}&-\frac{15}{-15\left(-15\right)-3\left(-3\right)}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}21\\-14\end{matrix}\right)
עבור המטריצה 2\times 2 \left(\begin{matrix}a&b\\c&d\end{matrix}\right), המטריצה ההפוכה היא \left(\begin{matrix}\frac{d}{ad-bc}&\frac{-b}{ad-bc}\\\frac{-c}{ad-bc}&\frac{a}{ad-bc}\end{matrix}\right), כדי שניתן יהיה לכתוב מחדש את משוואת המטריצה כבעיית הכפלת מטריצה.
\left(\begin{matrix}A\\B\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-\frac{5}{78}&-\frac{1}{78}\\\frac{1}{78}&-\frac{5}{78}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}21\\-14\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
\left(\begin{matrix}A\\B\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-\frac{5}{78}\times 21-\frac{1}{78}\left(-14\right)\\\frac{1}{78}\times 21-\frac{5}{78}\left(-14\right)\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות.
\left(\begin{matrix}A\\B\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-\frac{7}{6}\\\frac{7}{6}\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
A=-\frac{7}{6},B=\frac{7}{6}
חלץ את רכיבי המטריצה A ו- B.
-15A+3B=21,-3A-15B=-14
כדי לפתור באמצעות אלימינציה, המקדמים של אחד מהמשתנים חייבים להיות זהים בשתי המשוואות כדי שהמשתנה יתבטל בעת החסרת משוואה אחת מהשניה.
-3\left(-15\right)A-3\times 3B=-3\times 21,-15\left(-3\right)A-15\left(-15\right)B=-15\left(-14\right)
כדי להפוך את -15A ו- -3A לשווים, הכפל את כל האיברים בכל אגף של המשוואה הראשונה ב- -3 ואת כל האיברים בכל אגף של המשוואה השניה ב- -15.
45A-9B=-63,45A+225B=210
פשט.
45A-45A-9B-225B=-63-210
החסר את 45A+225B=210 מ- 45A-9B=-63 על-ידי חיסור איברים דומים בכל אחד מהצדדים של סימן השוויון.
-9B-225B=-63-210
הוסף את 45A ל- -45A. האיברים 45A ו- -45A מבטלים זה את זה, ונותרת משוואה שכוללת משתנה אחד בלבד ושניתן לפתור אותה.
-234B=-63-210
הוסף את -9B ל- -225B.
-234B=-273
הוסף את -63 ל- -210.
B=\frac{7}{6}
חלק את שני האגפים ב- -234.
-3A-15\times \frac{7}{6}=-14
השתמש ב- \frac{7}{6} במקום B ב- -3A-15B=-14. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את A ישירות.
-3A-\frac{35}{2}=-14
הכפל את -15 ב- \frac{7}{6}.
-3A=\frac{7}{2}
הוסף \frac{35}{2} לשני אגפי המשוואה.
A=-\frac{7}{6}
חלק את שני האגפים ב- -3.
A=-\frac{7}{6},B=\frac{7}{6}
המערכת נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}