פתור עבור a, b
a=26
b=-38
שתף
הועתק ללוח
\frac{3}{2}a+b=1,a+\frac{1}{2}b=7
כדי לפתור זוג משוואות באמצעות החלפה, תחילה פתור אחת מהמשוואות עבור אחד מהמשתנים. לאחר מכן החלף את התוצאה עבור משתנה זה במשוואה השניה.
\frac{3}{2}a+b=1
בחר אחת מהמשוואות ופתור אותה עבור a על-ידי בידוד a בצד השמאלי של סימן השוויון.
\frac{3}{2}a=-b+1
החסר b משני אגפי המשוואה.
a=\frac{2}{3}\left(-b+1\right)
חלק את שני אגפי המשוואה ב- \frac{3}{2}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
a=-\frac{2}{3}b+\frac{2}{3}
הכפל את \frac{2}{3} ב- -b+1.
-\frac{2}{3}b+\frac{2}{3}+\frac{1}{2}b=7
השתמש ב- \frac{-2b+2}{3} במקום a במשוואה השניה, a+\frac{1}{2}b=7.
-\frac{1}{6}b+\frac{2}{3}=7
הוסף את -\frac{2b}{3} ל- \frac{b}{2}.
-\frac{1}{6}b=\frac{19}{3}
החסר \frac{2}{3} משני אגפי המשוואה.
b=-38
הכפל את שני האגפים ב- -6.
a=-\frac{2}{3}\left(-38\right)+\frac{2}{3}
השתמש ב- -38 במקום b ב- a=-\frac{2}{3}b+\frac{2}{3}. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את a ישירות.
a=\frac{76+2}{3}
הכפל את -\frac{2}{3} ב- -38.
a=26
הוסף את \frac{2}{3} ל- \frac{76}{3} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
a=26,b=-38
המערכת נפתרה כעת.
\frac{3}{2}a+b=1,a+\frac{1}{2}b=7
העבר את המשוואות לצורה סטנדרטית ולאחר מכן השתמש במטריצות כדי לפתור את מערכת המשוואות.
\left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&1\\1&\frac{1}{2}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}a\\b\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}1\\7\end{matrix}\right)
כתוב את המשוואות בצורת מטריצה.
inverse(\left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&1\\1&\frac{1}{2}\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&1\\1&\frac{1}{2}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}a\\b\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&1\\1&\frac{1}{2}\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1\\7\end{matrix}\right)
הכפל את המשוואה שבצד השמאלי במטריצה ההופכית של \left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&1\\1&\frac{1}{2}\end{matrix}\right).
\left(\begin{matrix}1&0\\0&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}a\\b\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&1\\1&\frac{1}{2}\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1\\7\end{matrix}\right)
המכפלה של מטריצה וההופכי שלה היא מטריצת הזהות.
\left(\begin{matrix}a\\b\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}\frac{3}{2}&1\\1&\frac{1}{2}\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1\\7\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות בצד השמאלי של סימן השוויון.
\left(\begin{matrix}a\\b\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{\frac{1}{2}}{\frac{3}{2}\times \frac{1}{2}-1}&-\frac{1}{\frac{3}{2}\times \frac{1}{2}-1}\\-\frac{1}{\frac{3}{2}\times \frac{1}{2}-1}&\frac{\frac{3}{2}}{\frac{3}{2}\times \frac{1}{2}-1}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}1\\7\end{matrix}\right)
עבור המטריצה 2\times 2 \left(\begin{matrix}a&b\\c&d\end{matrix}\right), המטריצה ההפוכה היא \left(\begin{matrix}\frac{d}{ad-bc}&\frac{-b}{ad-bc}\\\frac{-c}{ad-bc}&\frac{a}{ad-bc}\end{matrix}\right), כדי שניתן יהיה לכתוב מחדש את משוואת המטריצה כבעיית הכפלת מטריצה.
\left(\begin{matrix}a\\b\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-2&4\\4&-6\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}1\\7\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
\left(\begin{matrix}a\\b\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-2+4\times 7\\4-6\times 7\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות.
\left(\begin{matrix}a\\b\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}26\\-38\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
a=26,b=-38
חלץ את רכיבי המטריצה a ו- b.
\frac{3}{2}a+b=1,a+\frac{1}{2}b=7
כדי לפתור באמצעות אלימינציה, המקדמים של אחד מהמשתנים חייבים להיות זהים בשתי המשוואות כדי שהמשתנה יתבטל בעת החסרת משוואה אחת מהשניה.
\frac{3}{2}a+b=1,\frac{3}{2}a+\frac{3}{2}\times \frac{1}{2}b=\frac{3}{2}\times 7
כדי להפוך את \frac{3a}{2} ו- a לשווים, הכפל את כל האיברים בכל אגף של המשוואה הראשונה ב- 1 ואת כל האיברים בכל אגף של המשוואה השניה ב- \frac{3}{2}.
\frac{3}{2}a+b=1,\frac{3}{2}a+\frac{3}{4}b=\frac{21}{2}
פשט.
\frac{3}{2}a-\frac{3}{2}a+b-\frac{3}{4}b=1-\frac{21}{2}
החסר את \frac{3}{2}a+\frac{3}{4}b=\frac{21}{2} מ- \frac{3}{2}a+b=1 על-ידי חיסור איברים דומים בכל אחד מהצדדים של סימן השוויון.
b-\frac{3}{4}b=1-\frac{21}{2}
הוסף את \frac{3a}{2} ל- -\frac{3a}{2}. האיברים \frac{3a}{2} ו- -\frac{3a}{2} מבטלים זה את זה, ונותרת משוואה שכוללת משתנה אחד בלבד ושניתן לפתור אותה.
\frac{1}{4}b=1-\frac{21}{2}
הוסף את b ל- -\frac{3b}{4}.
\frac{1}{4}b=-\frac{19}{2}
הוסף את 1 ל- -\frac{21}{2}.
b=-38
הכפל את שני האגפים ב- 4.
a+\frac{1}{2}\left(-38\right)=7
השתמש ב- -38 במקום b ב- a+\frac{1}{2}b=7. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את a ישירות.
a-19=7
הכפל את \frac{1}{2} ב- -38.
a=26
הוסף 19 לשני אגפי המשוואה.
a=26,b=-38
המערכת נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}