פתור עבור x
x=2\sqrt{5}-2\approx 2.472135955
x=-2\sqrt{5}-2\approx -6.472135955
גרף
שתף
הועתק ללוח
21-4x-x^{2}=5
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 7+x ב- 3-x ולכנס איברים דומים.
21-4x-x^{2}-5=0
החסר 5 משני האגפים.
16-4x-x^{2}=0
החסר את 5 מ- 21 כדי לקבל 16.
-x^{2}-4x+16=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{\left(-4\right)^{2}-4\left(-1\right)\times 16}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -4 במקום b, וב- 16 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-4\left(-1\right)\times 16}}{2\left(-1\right)}
-4 בריבוע.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16+4\times 16}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16+64}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- 16.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{80}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 16 ל- 64.
x=\frac{-\left(-4\right)±4\sqrt{5}}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 80.
x=\frac{4±4\sqrt{5}}{2\left(-1\right)}
ההופכי של -4 הוא 4.
x=\frac{4±4\sqrt{5}}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=\frac{4\sqrt{5}+4}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{4±4\sqrt{5}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 4 ל- 4\sqrt{5}.
x=-2\sqrt{5}-2
חלק את 4+4\sqrt{5} ב- -2.
x=\frac{4-4\sqrt{5}}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{4±4\sqrt{5}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{5} מ- 4.
x=2\sqrt{5}-2
חלק את 4-4\sqrt{5} ב- -2.
x=-2\sqrt{5}-2 x=2\sqrt{5}-2
המשוואה נפתרה כעת.
21-4x-x^{2}=5
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 7+x ב- 3-x ולכנס איברים דומים.
-4x-x^{2}=5-21
החסר 21 משני האגפים.
-4x-x^{2}=-16
החסר את 21 מ- 5 כדי לקבל -16.
-x^{2}-4x=-16
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}-4x}{-1}=-\frac{16}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\left(-\frac{4}{-1}\right)x=-\frac{16}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}+4x=-\frac{16}{-1}
חלק את -4 ב- -1.
x^{2}+4x=16
חלק את -16 ב- -1.
x^{2}+4x+2^{2}=16+2^{2}
חלק את 4, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 2. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 2 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+4x+4=16+4
2 בריבוע.
x^{2}+4x+4=20
הוסף את 16 ל- 4.
\left(x+2\right)^{2}=20
פרק x^{2}+4x+4 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+2\right)^{2}}=\sqrt{20}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+2=2\sqrt{5} x+2=-2\sqrt{5}
פשט.
x=2\sqrt{5}-2 x=-2\sqrt{5}-2
החסר 2 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}