\left\{ \begin{array} { l } { 2 m + 3 n = 1 } \\ { 7 m + 3 n = 6 } \end{array} \right.
פתור עבור m, n
m=1
n=-\frac{1}{3}\approx -0.333333333
שתף
הועתק ללוח
2m+3n=1,7m+3n=6
כדי לפתור זוג משוואות באמצעות החלפה, תחילה פתור אחת מהמשוואות עבור אחד מהמשתנים. לאחר מכן החלף את התוצאה עבור משתנה זה במשוואה השניה.
2m+3n=1
בחר אחת מהמשוואות ופתור אותה עבור m על-ידי בידוד m בצד השמאלי של סימן השוויון.
2m=-3n+1
החסר 3n משני אגפי המשוואה.
m=\frac{1}{2}\left(-3n+1\right)
חלק את שני האגפים ב- 2.
m=-\frac{3}{2}n+\frac{1}{2}
הכפל את \frac{1}{2} ב- -3n+1.
7\left(-\frac{3}{2}n+\frac{1}{2}\right)+3n=6
השתמש ב- \frac{-3n+1}{2} במקום m במשוואה השניה, 7m+3n=6.
-\frac{21}{2}n+\frac{7}{2}+3n=6
הכפל את 7 ב- \frac{-3n+1}{2}.
-\frac{15}{2}n+\frac{7}{2}=6
הוסף את -\frac{21n}{2} ל- 3n.
-\frac{15}{2}n=\frac{5}{2}
החסר \frac{7}{2} משני אגפי המשוואה.
n=-\frac{1}{3}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- -\frac{15}{2}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
m=-\frac{3}{2}\left(-\frac{1}{3}\right)+\frac{1}{2}
השתמש ב- -\frac{1}{3} במקום n ב- m=-\frac{3}{2}n+\frac{1}{2}. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את m ישירות.
m=\frac{1+1}{2}
הכפל את -\frac{3}{2} ב- -\frac{1}{3} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
m=1
הוסף את \frac{1}{2} ל- \frac{1}{2} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
m=1,n=-\frac{1}{3}
המערכת נפתרה כעת.
2m+3n=1,7m+3n=6
העבר את המשוואות לצורה סטנדרטית ולאחר מכן השתמש במטריצות כדי לפתור את מערכת המשוואות.
\left(\begin{matrix}2&3\\7&3\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}1\\6\end{matrix}\right)
כתוב את המשוואות בצורת מטריצה.
inverse(\left(\begin{matrix}2&3\\7&3\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}2&3\\7&3\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}2&3\\7&3\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1\\6\end{matrix}\right)
הכפל את המשוואה שבצד השמאלי במטריצה ההופכית של \left(\begin{matrix}2&3\\7&3\end{matrix}\right).
\left(\begin{matrix}1&0\\0&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}2&3\\7&3\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1\\6\end{matrix}\right)
המכפלה של מטריצה וההופכי שלה היא מטריצת הזהות.
\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}2&3\\7&3\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1\\6\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות בצד השמאלי של סימן השוויון.
\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{3}{2\times 3-3\times 7}&-\frac{3}{2\times 3-3\times 7}\\-\frac{7}{2\times 3-3\times 7}&\frac{2}{2\times 3-3\times 7}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}1\\6\end{matrix}\right)
עבור המטריצה 2\times 2 \left(\begin{matrix}a&b\\c&d\end{matrix}\right), המטריצה ההפוכה היא \left(\begin{matrix}\frac{d}{ad-bc}&\frac{-b}{ad-bc}\\\frac{-c}{ad-bc}&\frac{a}{ad-bc}\end{matrix}\right), כדי שניתן יהיה לכתוב מחדש את משוואת המטריצה כבעיית הכפלת מטריצה.
\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-\frac{1}{5}&\frac{1}{5}\\\frac{7}{15}&-\frac{2}{15}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}1\\6\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-\frac{1}{5}+\frac{1}{5}\times 6\\\frac{7}{15}-\frac{2}{15}\times 6\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות.
\left(\begin{matrix}m\\n\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}1\\-\frac{1}{3}\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
m=1,n=-\frac{1}{3}
חלץ את רכיבי המטריצה m ו- n.
2m+3n=1,7m+3n=6
כדי לפתור באמצעות אלימינציה, המקדמים של אחד מהמשתנים חייבים להיות זהים בשתי המשוואות כדי שהמשתנה יתבטל בעת החסרת משוואה אחת מהשניה.
2m-7m+3n-3n=1-6
החסר את 7m+3n=6 מ- 2m+3n=1 על-ידי חיסור איברים דומים בכל אחד מהצדדים של סימן השוויון.
2m-7m=1-6
הוסף את 3n ל- -3n. האיברים 3n ו- -3n מבטלים זה את זה, ונותרת משוואה שכוללת משתנה אחד בלבד ושניתן לפתור אותה.
-5m=1-6
הוסף את 2m ל- -7m.
-5m=-5
הוסף את 1 ל- -6.
m=1
חלק את שני האגפים ב- -5.
7+3n=6
השתמש ב- 1 במקום m ב- 7m+3n=6. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את n ישירות.
3n=-1
החסר 7 משני אגפי המשוואה.
n=-\frac{1}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
m=1,n=-\frac{1}{3}
המערכת נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}