\left\{ \begin{array} { l } { 0.07 r + 0.02 t = 0.16 } \\ { 0.05 r - 0.03 t = 0.21 } \end{array} \right.
פתור עבור r, t
r = \frac{90}{31} = 2\frac{28}{31} \approx 2.903225806
t = -\frac{67}{31} = -2\frac{5}{31} \approx -2.161290323
שתף
הועתק ללוח
0.07r+0.02t=0.16,0.05r-0.03t=0.21
כדי לפתור זוג משוואות באמצעות החלפה, תחילה פתור אחת מהמשוואות עבור אחד מהמשתנים. לאחר מכן החלף את התוצאה עבור משתנה זה במשוואה השניה.
0.07r+0.02t=0.16
בחר אחת מהמשוואות ופתור אותה עבור r על-ידי בידוד r בצד השמאלי של סימן השוויון.
0.07r=-0.02t+0.16
החסר \frac{t}{50} משני אגפי המשוואה.
r=\frac{100}{7}\left(-0.02t+0.16\right)
חלק את שני אגפי המשוואה ב- 0.07, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
r=-\frac{2}{7}t+\frac{16}{7}
הכפל את \frac{100}{7} ב- -\frac{t}{50}+0.16.
0.05\left(-\frac{2}{7}t+\frac{16}{7}\right)-0.03t=0.21
השתמש ב- \frac{-2t+16}{7} במקום r במשוואה השניה, 0.05r-0.03t=0.21.
-\frac{1}{70}t+\frac{4}{35}-0.03t=0.21
הכפל את 0.05 ב- \frac{-2t+16}{7}.
-\frac{31}{700}t+\frac{4}{35}=0.21
הוסף את -\frac{t}{70} ל- -\frac{3t}{100}.
-\frac{31}{700}t=\frac{67}{700}
החסר \frac{4}{35} משני אגפי המשוואה.
t=-\frac{67}{31}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- -\frac{31}{700}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
r=-\frac{2}{7}\left(-\frac{67}{31}\right)+\frac{16}{7}
השתמש ב- -\frac{67}{31} במקום t ב- r=-\frac{2}{7}t+\frac{16}{7}. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את r ישירות.
r=\frac{134}{217}+\frac{16}{7}
הכפל את -\frac{2}{7} ב- -\frac{67}{31} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
r=\frac{90}{31}
הוסף את \frac{16}{7} ל- \frac{134}{217} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
r=\frac{90}{31},t=-\frac{67}{31}
המערכת נפתרה כעת.
0.07r+0.02t=0.16,0.05r-0.03t=0.21
העבר את המשוואות לצורה סטנדרטית ולאחר מכן השתמש במטריצות כדי לפתור את מערכת המשוואות.
\left(\begin{matrix}0.07&0.02\\0.05&-0.03\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}r\\t\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}0.16\\0.21\end{matrix}\right)
כתוב את המשוואות בצורת מטריצה.
inverse(\left(\begin{matrix}0.07&0.02\\0.05&-0.03\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}0.07&0.02\\0.05&-0.03\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}r\\t\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}0.07&0.02\\0.05&-0.03\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}0.16\\0.21\end{matrix}\right)
הכפל את המשוואה שבצד השמאלי במטריצה ההופכית של \left(\begin{matrix}0.07&0.02\\0.05&-0.03\end{matrix}\right).
\left(\begin{matrix}1&0\\0&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}r\\t\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}0.07&0.02\\0.05&-0.03\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}0.16\\0.21\end{matrix}\right)
המכפלה של מטריצה וההופכי שלה היא מטריצת הזהות.
\left(\begin{matrix}r\\t\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}0.07&0.02\\0.05&-0.03\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}0.16\\0.21\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות בצד השמאלי של סימן השוויון.
\left(\begin{matrix}r\\t\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}-\frac{0.03}{0.07\left(-0.03\right)-0.02\times 0.05}&-\frac{0.02}{0.07\left(-0.03\right)-0.02\times 0.05}\\-\frac{0.05}{0.07\left(-0.03\right)-0.02\times 0.05}&\frac{0.07}{0.07\left(-0.03\right)-0.02\times 0.05}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}0.16\\0.21\end{matrix}\right)
עבור המטריצה 2\times 2 \left(\begin{matrix}a&b\\c&d\end{matrix}\right), המטריצה ההפוכה היא \left(\begin{matrix}\frac{d}{ad-bc}&\frac{-b}{ad-bc}\\\frac{-c}{ad-bc}&\frac{a}{ad-bc}\end{matrix}\right), כדי שניתן יהיה לכתוב מחדש את משוואת המטריצה כבעיית הכפלת מטריצה.
\left(\begin{matrix}r\\t\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{300}{31}&\frac{200}{31}\\\frac{500}{31}&-\frac{700}{31}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}0.16\\0.21\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
\left(\begin{matrix}r\\t\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{300}{31}\times 0.16+\frac{200}{31}\times 0.21\\\frac{500}{31}\times 0.16-\frac{700}{31}\times 0.21\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות.
\left(\begin{matrix}r\\t\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{90}{31}\\-\frac{67}{31}\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
r=\frac{90}{31},t=-\frac{67}{31}
חלץ את רכיבי המטריצה r ו- t.
0.07r+0.02t=0.16,0.05r-0.03t=0.21
כדי לפתור באמצעות אלימינציה, המקדמים של אחד מהמשתנים חייבים להיות זהים בשתי המשוואות כדי שהמשתנה יתבטל בעת החסרת משוואה אחת מהשניה.
0.05\times 0.07r+0.05\times 0.02t=0.05\times 0.16,0.07\times 0.05r+0.07\left(-0.03\right)t=0.07\times 0.21
כדי להפוך את \frac{7r}{100} ו- \frac{r}{20} לשווים, הכפל את כל האיברים בכל אגף של המשוואה הראשונה ב- 0.05 ואת כל האיברים בכל אגף של המשוואה השניה ב- 0.07.
0.0035r+0.001t=0.008,0.0035r-0.0021t=0.0147
פשט.
0.0035r-0.0035r+0.001t+0.0021t=0.008-0.0147
החסר את 0.0035r-0.0021t=0.0147 מ- 0.0035r+0.001t=0.008 על-ידי חיסור איברים דומים בכל אחד מהצדדים של סימן השוויון.
0.001t+0.0021t=0.008-0.0147
הוסף את \frac{7r}{2000} ל- -\frac{7r}{2000}. האיברים \frac{7r}{2000} ו- -\frac{7r}{2000} מבטלים זה את זה, ונותרת משוואה שכוללת משתנה אחד בלבד ושניתן לפתור אותה.
0.0031t=0.008-0.0147
הוסף את \frac{t}{1000} ל- \frac{21t}{10000}.
0.0031t=-0.0067
הוסף את 0.008 ל- -0.0147 על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
t=-\frac{67}{31}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- 0.0031, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
0.05r-0.03\left(-\frac{67}{31}\right)=0.21
השתמש ב- -\frac{67}{31} במקום t ב- 0.05r-0.03t=0.21. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את r ישירות.
0.05r+\frac{201}{3100}=0.21
הכפל את -0.03 ב- -\frac{67}{31} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
0.05r=\frac{9}{62}
החסר \frac{201}{3100} משני אגפי המשוואה.
r=\frac{90}{31}
הכפל את שני האגפים ב- 20.
r=\frac{90}{31},t=-\frac{67}{31}
המערכת נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}