\left\{ \begin{array} { l } { \frac { \sqrt { 3 } } { 2 } T - \frac { 1 } { 2 } N = 1 } \\ { \frac { 1 } { 2 } T + \frac { \sqrt { 3 } } { 2 } N = 0.5 \times 9.8 } \end{array} \right.
פתור עבור T, N
T=\frac{\sqrt{3}}{2}+2.45\approx 3.316025404
N=\frac{49\sqrt{3}}{20}-0.5\approx 3.743524479
שתף
הועתק ללוח
\frac{\sqrt{3}}{2}T-\frac{1}{2}N=1,\frac{1}{2}T+\frac{\sqrt{3}}{2}N=4.9
כדי לפתור זוג משוואות באמצעות החלפה, תחילה פתור אחת מהמשוואות עבור אחד מהמשתנים. לאחר מכן החלף את התוצאה עבור משתנה זה במשוואה השניה.
\frac{\sqrt{3}}{2}T-\frac{1}{2}N=1
בחר אחת מהמשוואות ופתור אותה עבור T על-ידי בידוד T בצד השמאלי של סימן השוויון.
\frac{\sqrt{3}}{2}T=\frac{1}{2}N+1
הוסף \frac{N}{2} לשני אגפי המשוואה.
T=\frac{2\sqrt{3}}{3}\left(\frac{1}{2}N+1\right)
חלק את שני האגפים ב- \frac{\sqrt{3}}{2}.
T=\frac{\sqrt{3}}{3}N+\frac{2\sqrt{3}}{3}
הכפל את \frac{2\sqrt{3}}{3} ב- \frac{N}{2}+1.
\frac{1}{2}\left(\frac{\sqrt{3}}{3}N+\frac{2\sqrt{3}}{3}\right)+\frac{\sqrt{3}}{2}N=4.9
השתמש ב- \frac{\left(2+N\right)\sqrt{3}}{3} במקום T במשוואה השניה, \frac{1}{2}T+\frac{\sqrt{3}}{2}N=4.9.
\frac{\sqrt{3}}{6}N+\frac{\sqrt{3}}{3}+\frac{\sqrt{3}}{2}N=4.9
הכפל את \frac{1}{2} ב- \frac{\left(2+N\right)\sqrt{3}}{3}.
\frac{2\sqrt{3}}{3}N+\frac{\sqrt{3}}{3}=4.9
הוסף את \frac{\sqrt{3}N}{6} ל- \frac{\sqrt{3}N}{2}.
\frac{2\sqrt{3}}{3}N=-\frac{\sqrt{3}}{3}+\frac{49}{10}
החסר \frac{\sqrt{3}}{3} משני אגפי המשוואה.
N=\frac{49\sqrt{3}}{20}-\frac{1}{2}
חלק את שני האגפים ב- \frac{2\sqrt{3}}{3}.
T=\frac{\sqrt{3}}{3}\left(\frac{49\sqrt{3}}{20}-\frac{1}{2}\right)+\frac{2\sqrt{3}}{3}
השתמש ב- \frac{49\sqrt{3}}{20}-\frac{1}{2} במקום N ב- T=\frac{\sqrt{3}}{3}N+\frac{2\sqrt{3}}{3}. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את T ישירות.
T=-\frac{\sqrt{3}}{6}+\frac{49}{20}+\frac{2\sqrt{3}}{3}
הכפל את \frac{\sqrt{3}}{3} ב- \frac{49\sqrt{3}}{20}-\frac{1}{2}.
T=\frac{\sqrt{3}}{2}+\frac{49}{20}
הוסף את \frac{2\sqrt{3}}{3} ל- \frac{49}{20}-\frac{\sqrt{3}}{6}.
T=\frac{\sqrt{3}}{2}+\frac{49}{20},N=\frac{49\sqrt{3}}{20}-\frac{1}{2}
המערכת נפתרה כעת.
\frac{\sqrt{3}}{2}T-\frac{1}{2}N=1,\frac{1}{2}T+\frac{\sqrt{3}}{2}N=4.9
כדי לפתור באמצעות אלימינציה, המקדמים של אחד מהמשתנים חייבים להיות זהים בשתי המשוואות כדי שהמשתנה יתבטל בעת החסרת משוואה אחת מהשניה.
\frac{1}{2}\times \frac{\sqrt{3}}{2}T+\frac{1}{2}\left(-\frac{1}{2}\right)N=\frac{1}{2},\frac{\sqrt{3}}{2}\times \frac{1}{2}T+\frac{\sqrt{3}}{2}\times \frac{\sqrt{3}}{2}N=\frac{\sqrt{3}}{2}\times 4.9
כדי להפוך את \frac{\sqrt{3}T}{2} ו- \frac{T}{2} לשווים, הכפל את כל האיברים בכל אגף של המשוואה הראשונה ב- \frac{1}{2} ואת כל האיברים בכל אגף של המשוואה השניה ב- \frac{1}{2}\sqrt{3}.
\frac{\sqrt{3}}{4}T-\frac{1}{4}N=\frac{1}{2},\frac{\sqrt{3}}{4}T+\frac{3}{4}N=\frac{49\sqrt{3}}{20}
פשט.
\frac{\sqrt{3}}{4}T+\left(-\frac{\sqrt{3}}{4}\right)T-\frac{1}{4}N-\frac{3}{4}N=\frac{1}{2}-\frac{49\sqrt{3}}{20}
החסר את \frac{\sqrt{3}}{4}T+\frac{3}{4}N=\frac{49\sqrt{3}}{20} מ- \frac{\sqrt{3}}{4}T-\frac{1}{4}N=\frac{1}{2} על-ידי חיסור איברים דומים בכל אחד מהצדדים של סימן השוויון.
-\frac{1}{4}N-\frac{3}{4}N=\frac{1}{2}-\frac{49\sqrt{3}}{20}
הוסף את \frac{\sqrt{3}T}{4} ל- -\frac{\sqrt{3}T}{4}. האיברים \frac{\sqrt{3}T}{4} ו- -\frac{\sqrt{3}T}{4} מבטלים זה את זה, ונותרת משוואה שכוללת משתנה אחד בלבד ושניתן לפתור אותה.
-N=\frac{1}{2}-\frac{49\sqrt{3}}{20}
הוסף את -\frac{N}{4} ל- -\frac{3N}{4}.
-N=-\frac{49\sqrt{3}}{20}+\frac{1}{2}
הוסף את \frac{1}{2} ל- -\frac{49\sqrt{3}}{20}.
N=\frac{49\sqrt{3}}{20}-\frac{1}{2}
חלק את שני האגפים ב- -1.
\frac{1}{2}T+\frac{\sqrt{3}}{2}\left(\frac{49\sqrt{3}}{20}-\frac{1}{2}\right)=4.9
השתמש ב- -\frac{1}{2}+\frac{49\sqrt{3}}{20} במקום N ב- \frac{1}{2}T+\frac{\sqrt{3}}{2}N=4.9. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את T ישירות.
\frac{1}{2}T-\frac{\sqrt{3}}{4}+\frac{147}{40}=4.9
הכפל את \frac{1}{2}\sqrt{3} ב- -\frac{1}{2}+\frac{49\sqrt{3}}{20}.
\frac{1}{2}T=\frac{\sqrt{3}}{4}+\frac{49}{40}
החסר -\frac{\sqrt{3}}{4}+\frac{147}{40} משני אגפי המשוואה.
T=\frac{\sqrt{3}}{2}+\frac{49}{20}
הכפל את שני האגפים ב- 2.
T=\frac{\sqrt{3}}{2}+\frac{49}{20},N=\frac{49\sqrt{3}}{20}-\frac{1}{2}
המערכת נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}