פתור עבור n
n = \frac{6 \sqrt{6} + 9}{5} \approx 4.739387691
שתף
הועתק ללוח
n=\left(n+3\right)\sqrt{\frac{3}{8}}
המשתנה n אינו יכול להיות שווה ל- -3 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- n+3.
n=\left(n+3\right)\times \frac{\sqrt{3}}{\sqrt{8}}
שכתב את השורש הריבועי של החילוק \sqrt{\frac{3}{8}} כריבועיים הריבועי \frac{\sqrt{3}}{\sqrt{8}}.
n=\left(n+3\right)\times \frac{\sqrt{3}}{2\sqrt{2}}
פרק את 8=2^{2}\times 2 לגורמים. שכתב את השורש הריבועי של \sqrt{2^{2}\times 2} המוצר בתור המכפלה של \sqrt{2^{2}}\sqrt{2} ריבועיים הריבועי. הוצא את השורש הריבועי של 2^{2}.
n=\left(n+3\right)\times \frac{\sqrt{3}\sqrt{2}}{2\left(\sqrt{2}\right)^{2}}
הפוך את המכנה של \frac{\sqrt{3}}{2\sqrt{2}} לרציונלי על-ידי הכפלת המונה והמכנה ב- \sqrt{2}.
n=\left(n+3\right)\times \frac{\sqrt{3}\sqrt{2}}{2\times 2}
הריבוע של \sqrt{2} הוא 2.
n=\left(n+3\right)\times \frac{\sqrt{6}}{2\times 2}
כדי להכפיל \sqrt{3} ו\sqrt{2}, הכפל את המספרים תחת השורש הריבועי.
n=\left(n+3\right)\times \frac{\sqrt{6}}{4}
הכפל את 2 ו- 2 כדי לקבל 4.
n=\frac{\left(n+3\right)\sqrt{6}}{4}
בטא את \left(n+3\right)\times \frac{\sqrt{6}}{4} כשבר אחד.
n=\frac{n\sqrt{6}+3\sqrt{6}}{4}
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את n+3 ב- \sqrt{6}.
n-\frac{n\sqrt{6}+3\sqrt{6}}{4}=0
החסר \frac{n\sqrt{6}+3\sqrt{6}}{4} משני האגפים.
4n-\left(n\sqrt{6}+3\sqrt{6}\right)=0
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 4.
4n-n\sqrt{6}-3\sqrt{6}=0
כדי למצוא את ההופכי של n\sqrt{6}+3\sqrt{6}, מצא את ההופכי של כל איבר.
4n-n\sqrt{6}=3\sqrt{6}
הוסף 3\sqrt{6} משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
\left(4-\sqrt{6}\right)n=3\sqrt{6}
כנס את כל האיברים המכילים n.
\frac{\left(4-\sqrt{6}\right)n}{4-\sqrt{6}}=\frac{3\sqrt{6}}{4-\sqrt{6}}
חלק את שני האגפים ב- 4-\sqrt{6}.
n=\frac{3\sqrt{6}}{4-\sqrt{6}}
חילוק ב- 4-\sqrt{6} מבטל את ההכפלה ב- 4-\sqrt{6}.
n=\frac{6\sqrt{6}+9}{5}
חלק את 3\sqrt{6} ב- 4-\sqrt{6}.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}