פתור עבור x
x = \frac{3 \sqrt{9389} + 1}{5} \approx 58.338111424
x=\frac{1-3\sqrt{9389}}{5}\approx -57.938111424
גרף
שתף
הועתק ללוח
\frac{5}{4}x^{2}-\frac{1}{2}x+0-65^{2}=0
הכפל את 0 ו- 25 כדי לקבל 0.
\frac{5}{4}x^{2}-\frac{1}{2}x-65^{2}=0
כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
\frac{5}{4}x^{2}-\frac{1}{2}x-4225=0
חשב את 65 בחזקת 2 וקבל 4225.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{2}\right)±\sqrt{\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}-4\times \frac{5}{4}\left(-4225\right)}}{2\times \frac{5}{4}}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- \frac{5}{4} במקום a, ב- -\frac{1}{2} במקום b, וב- -4225 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{2}\right)±\sqrt{\frac{1}{4}-4\times \frac{5}{4}\left(-4225\right)}}{2\times \frac{5}{4}}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{2}\right)±\sqrt{\frac{1}{4}-5\left(-4225\right)}}{2\times \frac{5}{4}}
הכפל את -4 ב- \frac{5}{4}.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{2}\right)±\sqrt{\frac{1}{4}+21125}}{2\times \frac{5}{4}}
הכפל את -5 ב- -4225.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{2}\right)±\sqrt{\frac{84501}{4}}}{2\times \frac{5}{4}}
הוסף את \frac{1}{4} ל- 21125.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{2}\right)±\frac{3\sqrt{9389}}{2}}{2\times \frac{5}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{84501}{4}.
x=\frac{\frac{1}{2}±\frac{3\sqrt{9389}}{2}}{2\times \frac{5}{4}}
ההופכי של -\frac{1}{2} הוא \frac{1}{2}.
x=\frac{\frac{1}{2}±\frac{3\sqrt{9389}}{2}}{\frac{5}{2}}
הכפל את 2 ב- \frac{5}{4}.
x=\frac{3\sqrt{9389}+1}{2\times \frac{5}{2}}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{1}{2}±\frac{3\sqrt{9389}}{2}}{\frac{5}{2}} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את \frac{1}{2} ל- \frac{3\sqrt{9389}}{2}.
x=\frac{3\sqrt{9389}+1}{5}
חלק את \frac{1+3\sqrt{9389}}{2} ב- \frac{5}{2} על-ידי הכפלת \frac{1+3\sqrt{9389}}{2} בהופכי של \frac{5}{2}.
x=\frac{1-3\sqrt{9389}}{2\times \frac{5}{2}}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{1}{2}±\frac{3\sqrt{9389}}{2}}{\frac{5}{2}} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{3\sqrt{9389}}{2} מ- \frac{1}{2}.
x=\frac{1-3\sqrt{9389}}{5}
חלק את \frac{1-3\sqrt{9389}}{2} ב- \frac{5}{2} על-ידי הכפלת \frac{1-3\sqrt{9389}}{2} בהופכי של \frac{5}{2}.
x=\frac{3\sqrt{9389}+1}{5} x=\frac{1-3\sqrt{9389}}{5}
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{5}{4}x^{2}-\frac{1}{2}x+0-65^{2}=0
הכפל את 0 ו- 25 כדי לקבל 0.
\frac{5}{4}x^{2}-\frac{1}{2}x-65^{2}=0
כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
\frac{5}{4}x^{2}-\frac{1}{2}x-4225=0
חשב את 65 בחזקת 2 וקבל 4225.
\frac{5}{4}x^{2}-\frac{1}{2}x=4225
הוסף 4225 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
\frac{\frac{5}{4}x^{2}-\frac{1}{2}x}{\frac{5}{4}}=\frac{4225}{\frac{5}{4}}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- \frac{5}{4}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
x^{2}+\left(-\frac{\frac{1}{2}}{\frac{5}{4}}\right)x=\frac{4225}{\frac{5}{4}}
חילוק ב- \frac{5}{4} מבטל את ההכפלה ב- \frac{5}{4}.
x^{2}-\frac{2}{5}x=\frac{4225}{\frac{5}{4}}
חלק את -\frac{1}{2} ב- \frac{5}{4} על-ידי הכפלת -\frac{1}{2} בהופכי של \frac{5}{4}.
x^{2}-\frac{2}{5}x=3380
חלק את 4225 ב- \frac{5}{4} על-ידי הכפלת 4225 בהופכי של \frac{5}{4}.
x^{2}-\frac{2}{5}x+\left(-\frac{1}{5}\right)^{2}=3380+\left(-\frac{1}{5}\right)^{2}
חלק את -\frac{2}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{5}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{5} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{2}{5}x+\frac{1}{25}=3380+\frac{1}{25}
העלה את -\frac{1}{5} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{2}{5}x+\frac{1}{25}=\frac{84501}{25}
הוסף את 3380 ל- \frac{1}{25}.
\left(x-\frac{1}{5}\right)^{2}=\frac{84501}{25}
פרק x^{2}-\frac{2}{5}x+\frac{1}{25} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{5}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{84501}{25}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{5}=\frac{3\sqrt{9389}}{5} x-\frac{1}{5}=-\frac{3\sqrt{9389}}{5}
פשט.
x=\frac{3\sqrt{9389}+1}{5} x=\frac{1-3\sqrt{9389}}{5}
הוסף \frac{1}{5} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}