פתור עבור r
r=4
r=-4
שתף
הועתק ללוח
\frac{25+15}{5^{2}}=\frac{\left(2r\right)^{2}}{5^{2}+15}
חשב את 5 בחזקת 2 וקבל 25.
\frac{40}{5^{2}}=\frac{\left(2r\right)^{2}}{5^{2}+15}
חבר את 25 ו- 15 כדי לקבל 40.
\frac{40}{25}=\frac{\left(2r\right)^{2}}{5^{2}+15}
חשב את 5 בחזקת 2 וקבל 25.
\frac{8}{5}=\frac{\left(2r\right)^{2}}{5^{2}+15}
צמצם את השבר \frac{40}{25} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 5.
\frac{8}{5}=\frac{2^{2}r^{2}}{5^{2}+15}
פיתוח \left(2r\right)^{2}.
\frac{8}{5}=\frac{4r^{2}}{5^{2}+15}
חשב את 2 בחזקת 2 וקבל 4.
\frac{8}{5}=\frac{4r^{2}}{25+15}
חשב את 5 בחזקת 2 וקבל 25.
\frac{8}{5}=\frac{4r^{2}}{40}
חבר את 25 ו- 15 כדי לקבל 40.
\frac{8}{5}=\frac{1}{10}r^{2}
חלק את 4r^{2} ב- 40 כדי לקבל \frac{1}{10}r^{2}.
\frac{1}{10}r^{2}=\frac{8}{5}
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
\frac{1}{10}r^{2}-\frac{8}{5}=0
החסר \frac{8}{5} משני האגפים.
r^{2}-16=0
הכפל את שני האגפים ב- 10.
\left(r-4\right)\left(r+4\right)=0
שקול את r^{2}-16. שכתב את r^{2}-16 כ- r^{2}-4^{2}. הפרש הריבועים יכול להיות מפורק לגורמים באמצעות הכלל: a^{2}-b^{2}=\left(a-b\right)\left(a+b\right).
r=4 r=-4
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את r-4=0 ו- r+4=0.
\frac{25+15}{5^{2}}=\frac{\left(2r\right)^{2}}{5^{2}+15}
חשב את 5 בחזקת 2 וקבל 25.
\frac{40}{5^{2}}=\frac{\left(2r\right)^{2}}{5^{2}+15}
חבר את 25 ו- 15 כדי לקבל 40.
\frac{40}{25}=\frac{\left(2r\right)^{2}}{5^{2}+15}
חשב את 5 בחזקת 2 וקבל 25.
\frac{8}{5}=\frac{\left(2r\right)^{2}}{5^{2}+15}
צמצם את השבר \frac{40}{25} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 5.
\frac{8}{5}=\frac{2^{2}r^{2}}{5^{2}+15}
פיתוח \left(2r\right)^{2}.
\frac{8}{5}=\frac{4r^{2}}{5^{2}+15}
חשב את 2 בחזקת 2 וקבל 4.
\frac{8}{5}=\frac{4r^{2}}{25+15}
חשב את 5 בחזקת 2 וקבל 25.
\frac{8}{5}=\frac{4r^{2}}{40}
חבר את 25 ו- 15 כדי לקבל 40.
\frac{8}{5}=\frac{1}{10}r^{2}
חלק את 4r^{2} ב- 40 כדי לקבל \frac{1}{10}r^{2}.
\frac{1}{10}r^{2}=\frac{8}{5}
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
r^{2}=\frac{8}{5}\times 10
הכפל את שני האגפים ב- 10, ההופכי של \frac{1}{10}.
r^{2}=16
הכפל את \frac{8}{5} ו- 10 כדי לקבל 16.
r=4 r=-4
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
\frac{25+15}{5^{2}}=\frac{\left(2r\right)^{2}}{5^{2}+15}
חשב את 5 בחזקת 2 וקבל 25.
\frac{40}{5^{2}}=\frac{\left(2r\right)^{2}}{5^{2}+15}
חבר את 25 ו- 15 כדי לקבל 40.
\frac{40}{25}=\frac{\left(2r\right)^{2}}{5^{2}+15}
חשב את 5 בחזקת 2 וקבל 25.
\frac{8}{5}=\frac{\left(2r\right)^{2}}{5^{2}+15}
צמצם את השבר \frac{40}{25} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 5.
\frac{8}{5}=\frac{2^{2}r^{2}}{5^{2}+15}
פיתוח \left(2r\right)^{2}.
\frac{8}{5}=\frac{4r^{2}}{5^{2}+15}
חשב את 2 בחזקת 2 וקבל 4.
\frac{8}{5}=\frac{4r^{2}}{25+15}
חשב את 5 בחזקת 2 וקבל 25.
\frac{8}{5}=\frac{4r^{2}}{40}
חבר את 25 ו- 15 כדי לקבל 40.
\frac{8}{5}=\frac{1}{10}r^{2}
חלק את 4r^{2} ב- 40 כדי לקבל \frac{1}{10}r^{2}.
\frac{1}{10}r^{2}=\frac{8}{5}
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
\frac{1}{10}r^{2}-\frac{8}{5}=0
החסר \frac{8}{5} משני האגפים.
r=\frac{0±\sqrt{0^{2}-4\times \frac{1}{10}\left(-\frac{8}{5}\right)}}{2\times \frac{1}{10}}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- \frac{1}{10} במקום a, ב- 0 במקום b, וב- -\frac{8}{5} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
r=\frac{0±\sqrt{-4\times \frac{1}{10}\left(-\frac{8}{5}\right)}}{2\times \frac{1}{10}}
0 בריבוע.
r=\frac{0±\sqrt{-\frac{2}{5}\left(-\frac{8}{5}\right)}}{2\times \frac{1}{10}}
הכפל את -4 ב- \frac{1}{10}.
r=\frac{0±\sqrt{\frac{16}{25}}}{2\times \frac{1}{10}}
הכפל את -\frac{2}{5} ב- -\frac{8}{5} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
r=\frac{0±\frac{4}{5}}{2\times \frac{1}{10}}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{16}{25}.
r=\frac{0±\frac{4}{5}}{\frac{1}{5}}
הכפל את 2 ב- \frac{1}{10}.
r=4
כעת פתור את המשוואה r=\frac{0±\frac{4}{5}}{\frac{1}{5}} כאשר ± כולל סימן חיבור.
r=-4
כעת פתור את המשוואה r=\frac{0±\frac{4}{5}}{\frac{1}{5}} כאשר ± כולל סימן חיסור.
r=4 r=-4
המשוואה נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}