פתור עבור x (complex solution)
x=-\frac{i\sqrt{42-3\sqrt{6}}}{3}\approx -0-1.962185028i
x=\frac{i\sqrt{42-3\sqrt{6}}}{3}\approx 1.962185028i
גרף
שתף
הועתק ללוח
2\sqrt{2}+\frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}=\frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}\left(3x^{2}+15\right)
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 2.
2\sqrt{2}+\frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}=2\times 3^{\frac{1}{2}}x^{2}+10\times 3^{\frac{1}{2}}
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את \frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}} ב- 3x^{2}+15.
2\times 3^{\frac{1}{2}}x^{2}+10\times 3^{\frac{1}{2}}=2\sqrt{2}+\frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
2\times 3^{\frac{1}{2}}x^{2}=2\sqrt{2}+\frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}-10\times 3^{\frac{1}{2}}
החסר 10\times 3^{\frac{1}{2}} משני האגפים.
2\times 3^{\frac{1}{2}}x^{2}=2\sqrt{2}-\frac{28}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}
כנס את \frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}} ו- -10\times 3^{\frac{1}{2}} כדי לקבל -\frac{28}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}.
2\sqrt{3}x^{2}=-\frac{28}{3}\sqrt{3}+2\sqrt{2}
סדר מחדש את האיברים.
x^{2}=\frac{-\frac{28\sqrt{3}}{3}+2\sqrt{2}}{2\sqrt{3}}
חילוק ב- 2\sqrt{3} מבטל את ההכפלה ב- 2\sqrt{3}.
x^{2}=\frac{\sqrt{6}-14}{3}
חלק את -\frac{28\sqrt{3}}{3}+2\sqrt{2} ב- 2\sqrt{3}.
x=\frac{i\sqrt{42-3\sqrt{6}}}{3} x=-\frac{i\sqrt{42-3\sqrt{6}}}{3}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
2\sqrt{2}+\frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}=\frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}\left(3x^{2}+15\right)
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 2.
2\sqrt{2}+\frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}=2\times 3^{\frac{1}{2}}x^{2}+10\times 3^{\frac{1}{2}}
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את \frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}} ב- 3x^{2}+15.
2\times 3^{\frac{1}{2}}x^{2}+10\times 3^{\frac{1}{2}}=2\sqrt{2}+\frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
2\times 3^{\frac{1}{2}}x^{2}+10\times 3^{\frac{1}{2}}-2\sqrt{2}=\frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}
החסר 2\sqrt{2} משני האגפים.
2\times 3^{\frac{1}{2}}x^{2}+10\times 3^{\frac{1}{2}}-2\sqrt{2}-\frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}=0
החסר \frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}} משני האגפים.
2\times 3^{\frac{1}{2}}x^{2}+\frac{28}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}-2\sqrt{2}=0
כנס את 10\times 3^{\frac{1}{2}} ו- -\frac{2}{3}\times 3^{\frac{1}{2}} כדי לקבל \frac{28}{3}\times 3^{\frac{1}{2}}.
2\sqrt{3}x^{2}-2\sqrt{2}+\frac{28}{3}\sqrt{3}=0
סדר מחדש את האיברים.
2\sqrt{3}x^{2}+\frac{28\sqrt{3}}{3}-2\sqrt{2}=0
משוואות ריבועיות כגון זו, עם איבר x^{2} אך ללא איבר x, עדיין ניתנות לפתרון באמצעות הנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}, לאחר העברתן לצורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0.
x=\frac{0±\sqrt{0^{2}-4\times 2\sqrt{3}\left(\frac{28\sqrt{3}}{3}-2\sqrt{2}\right)}}{2\times 2\sqrt{3}}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2\sqrt{3} במקום a, ב- 0 במקום b, וב- -2\sqrt{2}+\frac{28\sqrt{3}}{3} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{0±\sqrt{-4\times 2\sqrt{3}\left(\frac{28\sqrt{3}}{3}-2\sqrt{2}\right)}}{2\times 2\sqrt{3}}
0 בריבוע.
x=\frac{0±\sqrt{\left(-8\sqrt{3}\right)\left(\frac{28\sqrt{3}}{3}-2\sqrt{2}\right)}}{2\times 2\sqrt{3}}
הכפל את -4 ב- 2\sqrt{3}.
x=\frac{0±\sqrt{16\sqrt{6}-224}}{2\times 2\sqrt{3}}
הכפל את -8\sqrt{3} ב- -2\sqrt{2}+\frac{28\sqrt{3}}{3}.
x=\frac{0±4i\sqrt{14-\sqrt{6}}}{2\times 2\sqrt{3}}
הוצא את השורש הריבועי של 16\sqrt{6}-224.
x=\frac{0±4i\sqrt{14-\sqrt{6}}}{4\sqrt{3}}
הכפל את 2 ב- 2\sqrt{3}.
x=\frac{i\sqrt{42-3\sqrt{6}}}{3}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{0±4i\sqrt{14-\sqrt{6}}}{4\sqrt{3}} כאשר ± כולל סימן חיבור.
x=-\frac{i\sqrt{42-3\sqrt{6}}}{3}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{0±4i\sqrt{14-\sqrt{6}}}{4\sqrt{3}} כאשר ± כולל סימן חיסור.
x=\frac{i\sqrt{42-3\sqrt{6}}}{3} x=-\frac{i\sqrt{42-3\sqrt{6}}}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}