פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{41} + 3}{2} \approx 4.701562119
x=\frac{3-\sqrt{41}}{2}\approx -1.701562119
גרף
שתף
הועתק ללוח
\left(x+2\right)\left(x-4\right)=1x
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -3,-2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(x+2\right)\left(x+3\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x+3,x^{2}+5x+6.
x^{2}-2x-8=1x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- x-4 ולכנס איברים דומים.
x^{2}-2x-8-x=0
החסר 1x משני האגפים.
x^{2}-3x-8=0
כנס את -2x ו- -x כדי לקבל -3x.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\left(-8\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- -8 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\left(-8\right)}}{2}
-3 בריבוע.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+32}}{2}
הכפל את -4 ב- -8.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{41}}{2}
הוסף את 9 ל- 32.
x=\frac{3±\sqrt{41}}{2}
ההופכי של -3 הוא 3.
x=\frac{\sqrt{41}+3}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±\sqrt{41}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- \sqrt{41}.
x=\frac{3-\sqrt{41}}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±\sqrt{41}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{41} מ- 3.
x=\frac{\sqrt{41}+3}{2} x=\frac{3-\sqrt{41}}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
\left(x+2\right)\left(x-4\right)=1x
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -3,-2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(x+2\right)\left(x+3\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x+3,x^{2}+5x+6.
x^{2}-2x-8=1x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- x-4 ולכנס איברים דומים.
x^{2}-2x-8-x=0
החסר 1x משני האגפים.
x^{2}-3x-8=0
כנס את -2x ו- -x כדי לקבל -3x.
x^{2}-3x=8
הוסף 8 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
x^{2}-3x+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}=8+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את -3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=8+\frac{9}{4}
העלה את -\frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=\frac{41}{4}
הוסף את 8 ל- \frac{9}{4}.
\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{41}{4}
פרק x^{2}-3x+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{41}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{2}=\frac{\sqrt{41}}{2} x-\frac{3}{2}=-\frac{\sqrt{41}}{2}
פשט.
x=\frac{\sqrt{41}+3}{2} x=\frac{3-\sqrt{41}}{2}
הוסף \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}