פתור עבור x
x=\frac{1}{8}=0.125
גרף
שתף
הועתק ללוח
x=8x\left(x-1\right)+1
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 1 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x-1.
x=8x^{2}-8x+1
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 8x ב- x-1.
x-8x^{2}=-8x+1
החסר 8x^{2} משני האגפים.
x-8x^{2}+8x=1
הוסף 8x משני הצדדים.
9x-8x^{2}=1
כנס את x ו- 8x כדי לקבל 9x.
9x-8x^{2}-1=0
החסר 1 משני האגפים.
-8x^{2}+9x-1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-9±\sqrt{9^{2}-4\left(-8\right)\left(-1\right)}}{2\left(-8\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -8 במקום a, ב- 9 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-9±\sqrt{81-4\left(-8\right)\left(-1\right)}}{2\left(-8\right)}
9 בריבוע.
x=\frac{-9±\sqrt{81+32\left(-1\right)}}{2\left(-8\right)}
הכפל את -4 ב- -8.
x=\frac{-9±\sqrt{81-32}}{2\left(-8\right)}
הכפל את 32 ב- -1.
x=\frac{-9±\sqrt{49}}{2\left(-8\right)}
הוסף את 81 ל- -32.
x=\frac{-9±7}{2\left(-8\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 49.
x=\frac{-9±7}{-16}
הכפל את 2 ב- -8.
x=-\frac{2}{-16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-9±7}{-16} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -9 ל- 7.
x=\frac{1}{8}
צמצם את השבר \frac{-2}{-16} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=-\frac{16}{-16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-9±7}{-16} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 7 מ- -9.
x=1
חלק את -16 ב- -16.
x=\frac{1}{8} x=1
המשוואה נפתרה כעת.
x=\frac{1}{8}
המשתנה x חייב להיות שווה ל- 1.
x=8x\left(x-1\right)+1
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 1 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x-1.
x=8x^{2}-8x+1
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 8x ב- x-1.
x-8x^{2}=-8x+1
החסר 8x^{2} משני האגפים.
x-8x^{2}+8x=1
הוסף 8x משני הצדדים.
9x-8x^{2}=1
כנס את x ו- 8x כדי לקבל 9x.
-8x^{2}+9x=1
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-8x^{2}+9x}{-8}=\frac{1}{-8}
חלק את שני האגפים ב- -8.
x^{2}+\frac{9}{-8}x=\frac{1}{-8}
חילוק ב- -8 מבטל את ההכפלה ב- -8.
x^{2}-\frac{9}{8}x=\frac{1}{-8}
חלק את 9 ב- -8.
x^{2}-\frac{9}{8}x=-\frac{1}{8}
חלק את 1 ב- -8.
x^{2}-\frac{9}{8}x+\left(-\frac{9}{16}\right)^{2}=-\frac{1}{8}+\left(-\frac{9}{16}\right)^{2}
חלק את -\frac{9}{8}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{9}{16}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{9}{16} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{9}{8}x+\frac{81}{256}=-\frac{1}{8}+\frac{81}{256}
העלה את -\frac{9}{16} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{9}{8}x+\frac{81}{256}=\frac{49}{256}
הוסף את -\frac{1}{8} ל- \frac{81}{256} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{9}{16}\right)^{2}=\frac{49}{256}
פרק x^{2}-\frac{9}{8}x+\frac{81}{256} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{9}{16}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{49}{256}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{9}{16}=\frac{7}{16} x-\frac{9}{16}=-\frac{7}{16}
פשט.
x=1 x=\frac{1}{8}
הוסף \frac{9}{16} לשני אגפי המשוואה.
x=\frac{1}{8}
המשתנה x חייב להיות שווה ל- 1.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}